האם רמה לילית של מלטונין יכולה לחזות אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים ? (מתוך Cardiology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Cardiology, עולה כי רמות נמוכות של מלטונין בלילה קשורות לעליה בסיכון של אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים לאחר MI (myocardial infarction).

מחקרים קודמים הראו, שייצור מדוכא של מלטונין בחולים עם מחלת לב קורונרית קשור לסיכון גבוה יותר של MI ו/או מוות פתאומי.

החוקרים העריכו את הקשר בין רמות ליליות של מלטונין, רמות CRP (C-reactive protein) והתפתחות אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים ב-80 חולים עם STEMI (ST-elevation myocardial infarction).

כשחולים היו ביחידות טיפול נמרץ, נלקחו להם דגימות דם למלטונין ול-CRP בשעה 2:00 בלילה (בשעה שהם ישנו).

לחולים, שפיתחו אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים במהלך ששת חודשי המעקב  היו רמות מלטונין בלילה נמוכות משמעותית בהשוואה לחולים, שלא חוו אירועים בלתי רצויים.

רמות CRP גם היו גבוהות יותר בחולים עם אירועים קרדיאלים, אך קשר זה נמצא גבולי בלבד.

באנליזת logistic regression, שלקחה בחשבון גורמי סיכון קרדיווסקולרים קונבנציונלים, רמות מלטונין נשארו הפרדיקטור הבלתי תלוי היחידי עבור אירועים קרדיווסקולרים בלתי רצויים.

המשמעות הפיזיולוגית של פעולת מלטונין על הרצפטורים הוסקולרים שלו, בעיקר בבני אדם, נותרה לא ברורה. להשערה ,שמלטונין מתווך וזו-רלקסציה על ידי אקטוב של רצפטורים בשם MT2, יכולים להיות משמעויות פרקטיות בטיפול בהפרעות וסקולריות כגון יתר לחץ דם או מחלת עורקים קורונרים.

Am J Cardiol 2006;97:1162-1164

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן