מחקר  שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואה מניעתית (the American Journal of Preventive Medicine) מזהה את השירותים הרפואיים המניעתיים בעלי הערך הרב ביותר שניתן להציע בפרקטיקה הרפואית. 

השירותים הרפואיים שמקבלי ההחלטות צריכים להבליט על פי מחקר זה כוללים דיון בשימוש באספירין במבוגרים בסיכון גבוה, חיסון ילדים וסינון משתמשים בטבק עם ניסיון התערבות קצר.

החוקרים, שחברים ב- The National Commission on Prevention Priorities ((NCPP, ציינו כי מקבלי ההחלטות ברמות רבות זקוקים למידע בנוגע למה הם שירותי הרפואה המניעתיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר, כדי שהם יוכלו לקדם את הפעולות הללו לראש סדר העדיפויות.

לדבריהם, מחקר זה תוכנן כדי לספק הערכות ניתנות להשוואה בנוגע להשפעה הרפואית היחסית ויחס עלות-תועלת של שירותים רפואיים הנחשבים ליעילים על ידי ה- Preventive Services Task Forceבארה”ב ועל ידי ה- Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP).

תוך שימוש בהמלצות השירותים המניעתיים החדשות עד דצמבר 2004, שיטות משופרות, ומידע ועדויות חדשים ושלמים יותר, ה-NCPP עדכן את הדרוג משנת 2001 של שירותים רפואיים מניעתיים. כל שירות קיבל ניקוד כולל שנע בין 2 ל-10, המורכב מ-1 עד 5 נקודות עבור נטל רפואי ניתן למניעה ויחס עלות תועלת.

על ידי השוואת הניקוד שקיבלו השירותים השונים, יחד עם מה שידוע כ- current delivery rates nationally, ה-NCPP קבע את סדר העדיפויות לשיפור ה- delivery rates.

3 השירותים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר הם דיון בשימוש באספירין במבוגרים בסיכון גבוה, חיסון ילדים וסינון משתמשים בטבק עם ניסיון התערבות קצר, כשכל אחד מהם קיבל ניקוד סופי של 10.

שירותים שקיבלו ניקוד גבוה (6 נקודות או יותר) עם שיעור שימוש נוכחי נמוך (סביב 50% או פחות) הם סינון משתמשים בטבק עם ניסיון התערבות קצר, סינון מבוגרים בגיל 50 או יותר עם סרטן המעי הגס, חיסון מבוגרים בגיל 65 או יותר נגד מחלה פנאומוקוקלית, וסינון נשים צעירות עם קלמידיה.

החוקרים כתבו, כי מחקר זה מזהה את השירותים הרפואיים המניעתיים בעלי הערך הרב ביותר שניתן להציע בפרקטיקה הרפואית, והוא יכול לסייע למקבלי ההחלטות לבחור איזה שירותים להבליט. הם הוסיפו, כי על הקוראים להבין שכל השירותים המדורגים הינם מומלצים, ובצורה אידאלית צריכים להיות מסופקים לכל האנשים באוכלוסיית היעד.

מגבלות המחקר כוללות שירותים אחרים המבוססים על עדויות שלא נכללו בדרוג זה ; מספר שירותים שעשויים להיות חשובים אך חסרים עדות מספקת ולכן לא קיבלו את המלצות ה- US Preventive Services Task Force (USPSTF) ; חוסר יכולת לשלב את כל הגורמים החשובים לקבלת ההחלטה להכניס לדרוג ; חוסר יכולת לקבוע האם סדר העדיפויות עבור תת אוכלוסיות אתניות וגזעיות יהיה שונה ; ושימוש בהשקפה חברתית כדי להעריך יחס עלות-תועלת, שאינה בהכרח אידאלית עבור כלל מקבלי ההחלטות.

החוקרים סיכמו באומרם כי מטרת מחקר זה היתה לסכם את המידע הזמין הטוב ביותר בנוגע לשירותי רפואה מניעתיים, כדי לסייע לכלל מקבלי ההחלטות לבחור היכן כדאי להתמקד במאמצים המניעתיים.

הם הוסיפו, כי ממצאים אלו עשויים לדרבן גם את אלו שעוסקים פחות במניעה לעת עתה להתחיל בצעדים הראשונים ההכרחיים לשיפור מתן שירותי הרפואה המניעתיים הללו, שיובילו לשיפורים הגדולים ביותר בבריאות הציבור ולניצול היעיל ביותר של המשאבים.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Prevent Med. Posted online May 2006.