רופאים בבריטניה קוראים להפסיק את הרפואה המשלימה ב-NHS

קבוצה של רופאים בריטים בכירים קוראת ל-National Health Service (NHS) להפסיק להציע טיפולי רפואה משלימה דוגמאת הומאופתיה, בזמן שבבתי חולים מפטרים אנשי צוות בשל קשיים בתקציב. המכתב שפורסם בטיימס ונשלח לכל איגרוני הבריאות, קורא לבחון כיצד הכסף מבוזבז.

במכתב כותבים הרופאים כי מדובר בקבוצה של רופאים ומדענים החוששים מהאופן בו מעודדים טיפולים שלא-אושרו או שהופרכו לשימוש כללי ב-NHS.

על המכתב חתמו 13 רופאים בכירים ומדענים.

בזמן בו NHS מצוי תחת לחץ עצום, החולים, הציבור, ו-NHS הם הכלי הטוב ביותר לאור המשאבים הקיימים לטיפול.

במכתב נכתב כי מימון של הממשלה שימש לעידוד סמוי של הומאופתיה, שכונתה טיפול שאינו-סביר ועשרות מחקרים לא הצליחו למצוא עדות משכנעת ליעילותו.

המכתב מתפרסם בעקבות נאום שאמור לשאת הנסיך צ’רלס בפני WHO בג’נבה.

בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות טיפולים משלימים ותרופות דגמאת אקופנקטורה ועשבי מרפא, למרות שיש מעט מאוד עדויות אמפיריות לפיהן הם אכן עובדים.

בחודשים האחרונים נרשמו למעלה מ-7,000 פיטורים במערכת הבריאות, גיוס הוקפא בבתי חולים רבים, בשל צפי לסטיית יתר של מעל 600 מליון פאונדים.

לדברי החוקרים, בבית החולים טענו כי היו עדויות לכך שטיפולים משלימים רבים אכן עובדים ואין להשמיט או להתעלם מהם.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

“מעודד” לראות שגם לאנגלים יש בעיות במערכת הבריאות שלהם…(אגב, ע”פ מדדים רבים כולל המתנה בתור לניתוח או פרוצדורות אחרות נראה שישראל משיגה את אנגליה באופן משמעותי). בארץ, ע”פ מיטב ידיעתנו, טיפולים השייכים לתחום הרפואה המשלימה אינם נכללים בסל הבריאות, והקופות מספקות שירותי רפואה משלימה בעיקר במסגרת הסדרי ביטוח משלים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן