האם NSAID מעלים את הסיכון לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב? (Heart)

ממחקר חדש עולה כי במטופלי NSAID (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) יש עליה קלה בסיכון לאישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב (HF). החוקרים מוסיפים כי NSAID עלולים להביא להחמרת אי-ספיקת לב ולאישפוז בחולים עם אי-ספיקת לב מלכתחילה.

לסיכון המוגבר עשויות להיות השלכות משמעותיות, בעיקר בקרב קשישים, המצויים בסיכון העיקרי לאי-ספיקת לב.

החוקרים השוו את הטיפול ב-NSAID בקרב 1396 מטופלים בגילאי 60-84 עם אישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב לא-פטאלית ומדגם אקראי של 5000 ביקורות.

14% מהמטופלים טופלו באותו זמן ב-NSAID, לעומת 10% מהביקורות. NSAID שימש בעיקר לאוסטואתריטיס. עם הטיפול הקיים ב-NSAID, הסיכון הכולל לאישפוז ראשון בעקבות אי-ספיקת לב עמד על 1.3 לאחר תיקנון לערפלנים מגו’ריים.

הסיכון היחסי לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב הקשור בטיפול ב-NSAID נע בין 1.1 עם Diclofenac ל-3.4 עם Indomethacin. לא זוהתה השפעה כלשהי למינון או למשך הטיפול.

הסיכון לאישפוז עקב אי-ספיקת לב היה קשור בגורמי סיכון אטיולוגים ידועים, כולל יל”ד, סכרת, אי-ספיקת כליות, מחלת לב ואנמיה. השמנת יתר, עישון, אלכוהול ואישפוז לאחרונה וביקורי מומחים היו קשורים בסיכון מוגבר לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב.

עם זאת, אבחנה קודמת של אי-ספיקת לב היתה גורם הסיכון העיקרי שהיווה טריגר לאישפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב, עם סיכון יחסי של 7.3. הסיכון היחסי במטופלי NSAID עם אי-ספיקת לב קודמת עמד על 8.6 לאישפוז, בהשוואה לאלו שלא נטלו קודם NSAID ולא אובחנו קודם עם אי-ספיקת לב.

לסיכום, החוקרים טוענים שהתוצאות מתאימות לתוצאות שפורסמו במחקרים אפידמיולוגיים לפיהם NSAID מחמירים את תסמיני אי-ספיקת לב ומביאים לאישפוז בחולים עם גורמי סיכון, כמו מחלה קרדיווסקולרית, בעיקר אי-ספיקת לב קודמת, אך NSAID גם מהווים טריגר לסיכון לאישפוז בעקבות אי-ספיקת לב בחולים עם היסטוריה קלינית של אי-ספיקת לב.

Heart 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן