ועדת סל הבריאות דוחה פנייתו של רה”מ להכללת אוסטין וארביטוקס בסל הבריאות (NRG)

פרופ’ שני, יו”ר ועדת סל הבריאות, לאחר שקיים התייעצות טלפונית עם 23 חברי הועדה, השיב לפנייתו של רה”מ מאתמול לבחון הוספת התרופות לסרטן המעי הגס לסל הבריאות (ראה הדיווח כאן)  – בשלילה.

כצפוי, ע”פ הועדה, כיוון שנכללו ברשימה תרופות וטכנולוגיות שהיו בעדיפות גבוהה יותר ושגם הן טרם הוכנסו לסל (הרשימה שכוללת עוד כמה עשרות תרופות בתקציב כולל של כ-150 מי’ל ש”ח – לעיון ברשימת התרופות שהומלצו ולא נכללו – ניתן להקליק כאן ) אין מקום לדון בפניית אולמרט, אלא רק לאחר שהרשימה שלעיל תוכלל (שכאמור יש צורך בתקציב של כ-150 מיל’ ש”ח לטובת הרחבה זו), ואז צריך לקבל תוספת תקציב נוספת לצורך הכללת הארביטוקס והאוסטין (הסכום הנדרש אגב להרחבה הנוספת לא ברור ולא פורסם עדיין, אבל אם נעשה חשבון נכון שהחולים הללו זקוקים ל-3 מיל’ ש”ח לחודש, תרומתו של המיליונר עופר בתיווך רפי איתן מהגימלאים,  לטובת העניין, אז כנראה שמדובר על כ-36 מיל’ ש”ח לשנה, שזה למיטב ידיעתנו, התקציב המבוקש להכללת הארביטוקס בלבד- ל-350 חולי סרטן מעי הגס גרורתי כקו טיפול שלישי). 

לדיווח המלא ב-NRG

הערת המערכת: עכשיו הועדה צריכה להסביר למה למשל טיפות עיניים לגלאוקומה (בנוסף לאלה שקיימות כבר ומאושרות לשימוש ) “חשובות יותר” מטיפול שעשוי להאריך חיים של חולי סרטן המעי הגס…הויכוח הציבורי הקשה הזה אך מחזק את הצורך בקריטריונים ברורים ו”מתימטיים” (כמו תוספת העלות הנדרשת להשגת שנת חיים מתוקנת איכות חיים) המנחים את ועדת הסל בקביעת הרשימה ע”פ סדר העדיפות. הצורך בקריטריונים הללו עוד קיבל לדעתנו חיזוק לאור ההאשמות העומדות ע”פ המשטרה כנגד ד”ר פיגר לפיהן פעל תמורת תשלום כדי להשפיע על חברי הועדה…בין אם יתברר שיש אמת בהאשמות, ובין אם לא (ואנו באמת מקווים שלא !) – אין ספק שקביעת רשימת התיעדוף חייבת להתבסס על פרמטרים מוצקים וברורים, שניתן יהיה להסבירם גם לקהיליה המקצועית וגם לציבור הרחב.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן