הקשר בין יכולת האטת קצב הלב ותמותה לאחר התקף לב (Lancet)

ממחקר חדש עולה כי הפרעה ביכולת האטת קצב הלב היא פקטור מנבא משמעותי לתמותה לאחר התקף לב (MI). למעשה, מדובר במדד מדויק יותר לניבוי תמותה מתפקוד חדר שמאל (LVEF), או מדדים סטנדרטים אחרים לקצב הלב.

מחקרים קודמים קשרו בין ירידה בוריאביליות קצב הלב ובין פרוגנוזה חמורה יותר לאחר MI, אך השימשו הקליני של המדדים הקיימים מוגבלת מאוד. חלק מהבעיה נובע מכך שהמדדים הכלליים לשונות קצב הלב אינם מבחינים בין האטת קצב הלב, המתווך ע”י אפקטים וגאליים, והאצת קצב הלב, המתווכת ע”י אפקטים סימפטטיים.

במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו באלגוריתם פשוט להבדיל בין האטת קצב הלב והאצת קצב הלב בקריאות בדיקות הולטר. ההשערה היתה כי יכולת הלב להאיט את קצב הלב היא פקטור מנבא טוב יותר מהאצת קצב הלב, שונות כוללת של קצב הלב, או LVEF, בניבוי הפרוגנוזה של חולים לאחר MI. כימות האטת קצב הלב ב-1455 חולים לאחר MI שימשה לניבוי הפרוגנוזה בשתי קבוצות חולים, עם 600 משתתפים בכל קבוצה.

בשני המקרים, יכולת האטת קצב הלב היתה פקטור מנבא חזק יותר לתמותה לאחר MI, בהשוואה ל-LVEF או וריאביליות קצב הלב. החוקרים מצאו כי יכולת האטת הקצב עומדת בקורולציה חזקה לתמותה בעיקר בחולים עם LVEF שמור.

יכולת האטת קצב הלב משפרת משמעותית את האפשרות לנבא את הסיכון בחולים ששרדו התקף לב. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם התערבויות המבוססות על פרמטר זה אכן משפרות את התוצאות הקליניות.

Lancet 2006;367:1674-1681.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן