קודאין חסר אפקט נוגד שיעול בחולי COPD (Journal of Allergy and Clinical Immunology)

במטופלים עם מחלה חסימתית כרונית יציבה של הריאות (COPD), טיפול בקודאין אינו אפקטיבי כנגד שיעול יותר מאשר מתן פלצבו.

במחקר שפורסם לאחרונה, דווח שקודאין הינו גורם סטנדרטי כנגד שיעול.

תוצאות של בדיקות מעבדה מציעות שקודאין יעיל במקרי שיעול מאטיולוגיות מעורבות, אך מעט היה ידוע על השפעתו כנגד שיעול בחולי COPD.

ע”מ לחקור יותר את הסוגייה, בוצע המחקר האקראי, כפול-הסמיות, ב- 21 מטופלים עם מחלה יציבה שהתלוננו על שיעול.

לאחר שתי הזדמנויות של אתגר שיעול מחומצת לימון, הנבדקים קיבלו 60 מ”ג של קודאין פוספאט או פלצבו.

נעשה שימוש במיקרופון שהוצמד לדש הבגד כדי לקלוט את קולות השיעול.

בנק’ ההתחלה, המטופלים חוו ממוצע של 8.27 שניות של שיעול בכל שעה. לאחר פלצבו הזמן ירד ל- 7.22 שניות פר שעה ולאחר קודאין ל- 6.41 שניות.

למרות שזמן השיעול ירד בצורה משמעותית לאחר שימוש בקודאין בהשוואה לנק’ ההתחלה, לא היה הבדל משמעותי בין קודאין לפלצבו.

לסיכום, הממצאים הנ”ל מחזקים את ההשקפה שניתן לייחס את השפעות הקודאין על השיעול כמו לאלה של הפלצבו.

לדיווח במדסקייפ

J Allergy Clin Immunol. 2006;117:831-835

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן