האם ירידה קוגניטיבית ברופאים מבוגרים היא דבר נפוץ ?

כ-8000 רופאים ברפואה כיום עתידים לחוות צורה מסוימת של ירידה קוגניטיבית, והספרות הרפואית הקיימת מספקת הנחיות מעטות בנושא זה. רק חמישה מאמרים בנושא פורסמו בשני עשורים האחרונים על פי תוצאות מחקר, שהוצגו במפגש השנתי של American Geriatrics Society.

בהתבסס על הניסיון הקליני של הצורך לטפל ולהעריך רופאים, שנחשדו או שהידרדרו לדמנציה, החוקרים התחילו לחשוב איך להתמודד עם בעיה זו בעיקר ברופאים, שעדיין עוסקים ברפואה קלינית. בספרות עד עתה אין מידע הרבה הנוגע לנושא זה.

האפידמיולוגיה מבוססת על שכיחות דמנציה באוכלוסיה הכללית ועל גיל הרופאים. לבין 5-10% מהאוכלוסייה בין הגילאים 65 ומעלה יש דמנציה, ובערך 80,000 רופאים מעל גיל 65 אקטיביים בטיפול בחולים. לכן, על פי מחקר זה, ל-8000 רופאים יכולה להיות דמנציה.

מצד אחד יש מודל הדומיננטי בו לרופאים יש בעיות כגון מחלה נפשית, דיכאון או הפרעת substance abuse. אנשים מזהים את הבעיה, מתעמתים עם הרופא והרופא מכיר בבעיה. אז הרופא מחפש טיפול דרך תוכניות שונות, מטופל בהצלחה בנסיבות רבות וכשיר לחזור לעבוד עם רמה מסוימת של ניטור ובקרה.

מודל זה לא עובד טוב עם דמנציה. רופאים מבוגרים עובדים יותר בקליניקות קטנות, עובדים יותר לבד או באזורים כפריים, או שהם בעמדות של סניורים, כשחבריהם למקצוע והצוות לא רוצים להתעמת עימם.

מלבד העובדה שלא מבצעים מבחני סיקור באנשים עם השכלה גבוהה, רופא יכול לעבור את הסיקור בצורה מעולה גם אם יש לו בעיות רציניות. יתרה מכך, חולי אלצהיימר רבים אינם מודעים לחסר הקוגניטיבי שלהם כלל, זה לא רק עניין של הכחשה, הם פשוט שוכחים שהם שוכחים. לכן אין לצפות ממישהו עם דמנציה להודות, שיש לו בעיה ולחפש טיפול. בנוסף, הטיפולים המוצעים עבור אלצהיימר הם בעלי יעילות קטנה בעוד שהמחלה פרוגרסיבית ולא הפיכה.

המסקנה היא שיש מחקר מועט בנושא זה, ולכן צריך מחקר בנוגע לשכיחות הבעיה ופיתוח מודלים חדשים להתמודד עם הנושא.

במחקר לא ניסו לנחש איזה סוגי רופאים עתידים יותר לפתח דמנציה, אך אם כל אחד (מ-8000) רופאים מטפל, כתלות בהתמחות שלו, בכמה מאות או אלפי חולים, אז אם נכפיל זאת נראה שיש עשרות אלפי, מאות אלפי ואפילו יותר חולים, שפוטנציאלית מטופלים על ידי רופא עם ירידה קוגניטיבית.

במחקר השתמשו בקריטריונים של דמנציה של מחלת אלצהיימר, בעוד שחוקרים אחרים חיפשו אפילו מחלה מוקדמת כגון ירידה קוגניטיבית קלה (מבשר של מחלת אלצהיימר), כלומר ייתכן ופוטנציאלית ישנם יותר רופאים, שיש להם ירידה קוגניטיבית קלה ועוסקים ברפואה.

בראיון למדסקייפ, ד”ר Matthew McNabney (עוזר פרופסור במחלקת גריאטריה בבי”ס לרפואה בבולטימור) אמר כי דמנציה באנשים עם השכלה גבוהה לעיתים קשה יותר לאבחון בשלב מוקדם. למרות שאין לו שמץ של מושג מה שכיחות של אנשים עם דמנציה מאובחנת שנשארו ברפואה, זה משהו שצריך תיאורטית להדאיג.

ד”ר Matthew McNabney גם הסכים, שהעלאת הנושא הוא דבר מוזר. זה נושא שיש להתמודד ולהתעמת עימו על מנת להבטיח את בטיחות החולה.

הנושא מאוד רגיש מכיוון שמשתמע מכך שהרופא לא יוכל יותר לעסוק בביטחה בתחום ההתמחות שלו. זה כמו להגיד למישהו שהוא צריך להפסיק לנהוג או שהוא לא יכול לחיות לבד יותר. זה איום ישיר על העצמאות והפרנסה של הרופא, אז זה מאוד קשה, אך הדבר הנכון לעשות.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן