מטופלים רבים לאחר שבץ מוחי אינם מקבלים טיפול מתאים בסטטינים (מתוך Neurology)

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי רק כמחצית מהמטופלים בשבץ מוחי איסכמי עם רמות LDL גבוהות מקבלים טיפול בסטטינים, ופחות ממחצית מאלו שמטופלים בסטטינים מגיעים לערכים הרצויים של שומנים בדם. המחקר פורסם בכתב העת נוירולוגיה (Neurology).

החוקרים העריכו את המידע שהצטבר מה- Vitamin Intervention for Stroke Prevention (VISP) trial, והתמקדו ב-769 מטופלים שגילם הממוצע 69 שנים, אשר לקו בשבץ מוחי איסכמי בין השנים 1996 ו-2003, ונחשבו לבעלי סיכון גבוה למחלת עורקים כליליים במהלך העשור שלאחר מכן. 

החוקרים ציינו, כי בעוד ששבץ מוחי חוזר מהווה את הסיכון הווסקולרי השכיח ביותר בתקופה הקצרה לאחר שבץ מוחי, הסיכון למוות במהלך 5 השנים הבאות הוא בעיקר בשל ארועים קארדיאליים חוזרים.

בהתאם להנחיות של ה- National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel (ATP) II, שנכנסו לתוקפן בתחילת המחקר, רמת LDL-כולסטרול של 130 mg/dL או יותר צריכה לשמש התוויה לתחילת טיפול בסטטינים. יעד הטיפול בסטטינים הוא רמת LDL של 100 mg/dL או פחות.

על פי נתוני תחילת המחקר, ל-262 (34%) מהמטופלים בשבץ מוחי בסיכון גבוה היה LDL-כולסטרול של 130 mg/dL או יותר. מתוכם, 47% לא נמצאו תחת טיפול בסטטינים. מבין אלו שנמצאו תחת טיפול בסטטינים, רק 42% הגיעו ליעד הטיפולי של LDL נמוך מ-100 mg/dL.

החוקרים הסיקו, כי עדיין לא נעשה שימוש מתאים באלגוריתם הטיפולי של ATP. החוקרים הוסיפו כי עובדה זו מדאיגה, כיוון שמטופלים בסיכון גבוה לארועי מחלת עורקים כליליים, גם אם מדובר באירוע ראשון וגם אם באירוע חוזר, מהווים את האוכלוסייה בעלת הסיכוי הטוב ביותר להפיק תועלת משליטה מקיפה בגורמי הסיכון.   

החוקרים הוסיפו כי דרושים שינויים בחינוך ובהדרכה הן של המטופל והן של הרופא הנוירולוג לפני שמידת הדבקות בהנחיות למניעה שניונית תוכל להשתפר. בנוסף, החוקרים ציינו כי התחלת טיפול בזמן השחרור מבית החולים משפרת את מידת הדבקות בהנחיות.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Neurology 2006;66:1140-1141,1164-1170.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן