העדר סימנים קרניאליים אינו שולל התעלות בילדים

מחקר חדש מצא כי במקרים של חשד להתעללות בילדים, העדר ממצאים תוך-גולגולתיים, אינו מבטיח בהכרח. טראומה לראש היא הסיבה השכיחה ביותר לתחלואה ותמותה בילדים שעברו התעללות, אך סקירה אחרונה שכללה כ-500 מקרים  מצאי כי חסרה עדות רדיוגרפית למצב זה.

אבחנת ילד הסובל מהתעללות דורשת איזון עדין בין מספר גורמים. רופאים רבים אינם חשים בדבר, אפילו כאשר החשד מבוסס על ראיות מוצקות.

האבחנה לרוב נעשית על דרך השלילה, אך דורשת ודאות מוחלטת בכדי לחסוך מהילה ובני המשפחה סבל מיותר. ללא מבחני הדמיה לאישור החשד, חלק מהרופאים חוששים לדווח על חשדם. מצד שני, השהייה או כישלון באבחנה עלולות לסכן את הילד.

בכדי לקבוע את שכיחות הממצאים התוך-גולגולתיים במקרים שעלה חשד להתעללות בילדי. בניתוח רטרוספקטיבי של 475 חולים שהגיעו לחדר מיון לילדים ואובחנו עם נזק לראש, טראומה לראש, נפילה, או חשד להתעללות.

ב-176 מ-475 המקרים (37%), בוצעו צילום רנטגן ו-CT של הגולגולת . ב18% מהילדים היתה עדות לשבר גולוגלת, 15% סבלו מפציעה Intracranial. 41 ילדים עברו הערכה נוספת ל-Non-Accidental Trauma (NAT), כולל יידוע הרשויות המקומיות ב-29 מקרים.

מבין 475 המשתתפים, 41 ילדים (9%) עברו הערכה ל-NAT, אך 34 מהם הראו ממצאים שלילייים בבדיקת CT ראש, או שלא עברו כלל הדמיה של הראש. רק 3 מ-29 המשתתפים שהופנו בסופו של דבר לבדיקת SCAN הראו מבחן חיובי בבדיקת CT ראש.

מממצאים אלו עולה כי בד”כ אין עדות רדיוגרפית לנזק תוך-מוחי בילדים עם טראומה לראש. עם זאת, היעדר ממצאים רדיוגרפייםאינו שולל את הצורך בהערכת NT, אם החשד הקליני מעלה את אצורך הצורך בבירור נוסף.

לידיעה ב-DocGuide

הערת מערכת:

 נמליץ כאן על סקירתו של ד”ר אבי פנסקי שעסקה בנושא איבחון התעללות בילדים בבית החולים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן