האם אימון נשימתי יכול להועיל לחולי COPD ? (מתוך Chest)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Chest, עולה כי אימון ביתי רוטיני המבוסס על כוח סבל של שרירי נשימה בעזרת נשימה דרך צינור (tube breathing), מביאה לשיפור משמעותי ביכולת פעילות גופנית ויתרונות נוספים בחולי COPD.

בחולי COPD יש לרוב טולרנס לקוי של פעילות גופנית. אימון שריר הנשימה בעזרת היפרפניאה נורמוקפנית יכול להיות מועיל, אך דורש ציוד יקר ומסובך.

החוקרים פיתחו גישה פשוטה, שבה צינור המחובר לפומית מעלה “שטח מת” ומעודד נשימה מחדש של דו תחמוצת הפחמן הנשאפת.

במחקר השתתפו 36 נבדקים עם COPD בנוני עד חמור, שחולקו רנדומלית לקבוצת נשימה דרך צינור או לקבוצת אימון מזויף, שנשמו דרך מד זרימה. הנבדקים אומנו למשך 15 דקות כל יום לחמישה שבועות.

קבוצת הנשימה דרך צינור הראתה שיפור משמעותי ביכולת הפעילות הגופנית, שעלתה מ-18 דקות ל-28 דקות בארגומטר (p< 0.001).

כמו כן, הייתה ירידה בתפיסה של קוצר נשימה בקרב החולים ועליה ביכולת כוח הסבל של השרירים ושיפורים במדדי איכות החיים. לא היו שינויים משמעותיים בקבוצת האימון המזויף.

למרות שטכניקה לא יקרה ומאוד נגישה זו יכולה לשמש בשיעור נרחב, עדיין יש לערוך מחקרים נוספים בחולי COPD קשה.

Chest 2006;129:886-892

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן