האם נעשה שימוש ראוי בקלופידוגרל בטיפול לאחר תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST?

הוספת קלופידוגרל (PLAVIX) לטיפול באספירין, משפרת את התוצאות לאחר השחרור במטופלים עם nonST-segment elevation acute coronary syndromes (NSTE ACS), ללא קשר לגישה הטיפולית שננקטה במהלך האשפוז.

הנחיות הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי (ACC/AHA) לטיפול ב- NSTE ACS ממליצות לפיכך על טיפול בקלופידוגרל ובאספירין בשחרור אצל כל המטופלים, 

ולא רק  באלו שעברו צנתור טיפולי (PCI).

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי מאז פרסום ההמלצות על-פי הנחיות ה-AHA/ACC לטיפול ב- NSTE ACS , רישום קלופידוגרל בשחרור מאשפוז במטופלים עם NSTE ACS אשר טופלו בטיפול תרופתי בלבד ובמטופלים שעברו ניתוח מעקפים (CABG) נמצא במגמת עלייה, אולם מרבית המטופלים הללו עדיין אינם מקבלים קלופידוגרל בעת שחרורם.

המחקר עקב אחרי 61,052 מטופלים עם חשד גבוה ל- NSTE ACS(שהוגדר על פי המצאות מרקרים קארדיאליים חיוביים או/ו שינויי מקטע ST איסכמיים) ב-461 בתי חולים ברחבי ארה”ב, מינואר 2002 עד דצמבר 2003. החוקרים העריכו את המגמות הזמניות של שימוש בקלופידוגרל בשחרור מאז עדכון הנחיות ה-AHA/ACC ב-2002, ובחנו את המשתנים הקשורים לשימוש בקלופידוגרל במטופלים שלא עברו PCI.

מתוצאות המחקר עולה, כי 34,319 מטופלים (56.2%) קיבלו קלופידוגרל עם שחרורם מבית החולים. מבין החולים שלא עברו PCI, המשתנים שנמצאו קשורים לקבלת קלופידוגרל בשחרור כללו עבר שכלל צנתור טיפולי, CABG, שבץ מוחי, או אוטם בשריר הלב; היפרכולסטרולמיה; עליית מרקרים קארדיאליים וטיפול במחלקה קרדיולוגית.

לקראת סוף שנת 2003, 93.6% מהמטופלים שעברו PCI קיבלו קלופידוגרל בשחרור, בהשוואה ל-42.8% מהמטופלים שלא עברו צנתור לב ו-23.5% מהמטופלים שעברו CABG. למרות זאת, רישום קלופידוגרל בשחרור עלה בכל המטופלים, בלי תלות בטיפול שעברו במהלך אשפוזם, משנת 2002 לשנת 2003.

לידיעה המלאה

Arch Intern Med. 2006;166:806-811


הערת מערכת:

ומה בישראל ? את הנתונים של ה-ACSIS האחרון (לשנת 2004), שהוצג בכנס האיגוד הקרדיולוגי באפריל 2005 , תוכלו לראות ולשמוע בקישור זה:

הנתונים בישראל

ובעיקר, הרצאתו של פרופ’ הוד שבהרצאתו סקר את המגמות של הטיפול התרופתי, לרבות הקלופידוגרל, בעת השיחרור של החולים לאחר ACS  :

להרצאתו של פרופ’ הוד

ואת מצגתו  של ד”ר זגר, שהציג את הנתונים הנוגעים לחולים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST :

להרצאתו של ד”ר זגר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן