הסיכון והתועלת ב-Noncardiothoracic Surgery (מתוך Annals of Internal Medicine)

מומחי American College of Physicians (ACP) פיתחו המלצות המבוססות על סקירת ספרות באשר להתערבויות במטרה למנוע סיבוכים ריאתיים לאחר Noncardiothoracic Surgery.

הניתוח מעלה את הסיכון לסיבוכים ריאתיים (זיהום ריאתי וקשיי נשימה), המשחקים תפקיד גדול בהתמודדות החולה לאחר הניתוח.

המחקר נועד לזהות את החולים הצפויים לפתח סיבוכים אלו במטרה לסייע לרופאים להזהיר את המטופלים מפני הסיכונים, וכן למצוא דרכים לצמצם את הסיכונים.

החוקרים מצאו עדות טובה לגורמים המגבירים את הסיכון לסיבוכים ריאתיים גיל מבוגר, American Society of Anesthesiologists Class 2 ומעלה, COPD, תלות באחרים לביצוע פעולות יומיומיות, ו-CHF. בנוסף, החוקרים מצאו כי סיבוכים ריאתיים שכיחים בעיקר בניתוחים לתיקון מפרצת באבי העורקים, ניתוח בית חזה, ניתוח בטן, נוירוכירורגיה, ניתוח כלי דם, ניתוח ראש-צוואר, ניתוח הנמשך מעל 3 שעות, ניתוח דחוף והרדמה כללית. המבחן המעבדתי היחיד שניבא סיבוכים ריאתיים היתה רמת אלבומין נמוכה בסרום (מעיד על מצב תזונתי גרוע).

החוקרים מצאו ראיות לכך ששיטות להרחבת הריאות לאחר הניתוח, דוגמאת תרגילי נשימה עמוקה, מקטינים את הסיכון לסיבוכים ריאתיים. הם מצאו עדויות ססבירות לכך ששימוש סלקטיבי בזונדה לקיבה לבחילות, הקאות, או נפיחות בטנית, רק מקטין את הסיבוכים הריאתיים לאחר ניתוח בטן.

הם לא מצאו עדויות מספיקות בכדי להסיק מסקנות חד-משמעיות באש ליעילות שיטות אחרות להקטנת הסיבוכים הריאתיים.

לאור התוצאות, החוקרים ממליצים שרופאים ומטופלים יהיו מודעים לגורמי הסיכון לסיבוכים ריאתיים שצויינו (גיל מעל 60, ASA של 2 ומעלה, תלות באחרים בתפקוד יומיומי, CHF, ורמות אלבומין נמוכות מ-3.5 גרם לד”ל). כמו כן, עליהם להכיר את הסיבוכים הריאתיים השכיחים בניתוחי בטן, חזה, ראש/צוואר, כלי דם, נוירוכירורגיה וניתוח לתיקון מפרצת באבי העורקים, וכן ניתוחים הנמשכים מעל 3 שעות, ניתוחים דחופים, או ניתוחים הכוללים הרדמה כללית. בחולים עם אחד מהגורמים הללו יש לבצע התערבויות יעילות להקטנת סיבוכים ריאתיים, כולל תרגילי נשימה עמוקה, וזונדה לאחר ניתוח בטן במקרה הצורך.

לפני הניתוח רופאים צריכים לבצע מבחנים ובדיקות תפקודי ריאות או צילום חזה, כדי לחזות את הסיכוי לסיבוכים ריאתיים. בנוסף, המומחים ממליצים לא לבצע צינתור ימני (למדידת לחצי הריאות והלב) או הזנה מלאכותית במטרה להקטין את הסיכויים לסיבוכים ריאתיים.

Volume 144 Issue 8 | Page I-40,  Annals of Internal Medicine

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן