האם שילוב הליום עם חמצן משפר מרחק הליכה בחולי COPD? (מתוך Am J Respir Crit Care Med.)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי Heliox28, שילוב הליום וחמצן, משפר את מרחק ההליכה בחולי COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease). מתן חמצן מצמצם את קוצר הנשימה במהלך פעילות גופנית בחולי COPD. החלפת חנקן בהליום מקטין את התנגודת להוצאת אויר ועשויה לשפר את התרוקנות הריאה. שילוב הטיפולים הללו אמור להיות יעיל באופן בלתי-תלוי.

החוקרים מדדו את יכולת מרחק ההליכה, ריוויון החמצן במנוחה ובמאמץ, וקוצר הנשימה בסיום המאמץ לפי סולם Borg. במחקר השתתפו 82 חולים שטופלו ב-Heliox28 (72% הליום/28% חמצן), Heliox21 (79% הליום/21% חמצן), Oxygen28 (72% נתרן, 28% חמצן), או אויר (79% חנקו, 21% חמצן). הגזים ניתנו באמצעות מסכת פנים ומסתם אינספירטורי.

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 69.7 שנים, ממוצע FEV1 עמד על 42.6% מהצפוי.

Heliox28 היה היעיל ביותר בהשוואה לתערובות גזים אחרות, בהעלאת מרחק ההליכה הממוצע (147 ± 150 m) והקטנת מדד Borg ((-1.28 ± 1.30. בהשוואה לאויר רגיל, Heliox21 הביא לעליה משמעותית במרחק ההליכה (99 ± 101 m) ומצמום קוצר הנשימה (Borg score, -0.76 ± 0.77) . שינויים אלו היו דומים לאלו שזוהו בעקבות טיפול ב-Oxygen28. השפעות הליום וחמצן ב-Heliox28 היו בלתי-תלויות, והעליה במרחק ההלכיה תחת Heliox28 היתה קשורה בקשר הפוך למדדי FEV1 בתחילת המחקר.

הקטנת צפיפות הגזים שנשאפו יכולה לשפר את תפקוד חולי COPD במאמץ, כמו גם העלאת ריכוז החמצן הנשאף. ניתן לשלב השפעות אלו כ-Heliox28 והן בולטות ביותר בחולים עם חסימה משמעותית של דרכי האויר.

מגבלות המחקר כוללות העדר מבחנים חוזרים לאשר את השיפור של המשתתפים עם תערובות Heliox, ושימוש בתהערבויות אקוטיות שבוצעו בתנאי מעבדה. מחקרים נוספים צריכים לבחון את הנושאים הטכניים הנודעים לאופן מתן הטיפול באופן רוטיני, אם השיפורים בתפקודי מאמץ וקוצר נשימה תחת Heliox28 יתורגמו לטיפול אמבולטורי יעיל יותר, ושיטות לזיהוי הנבדקים שיגיבו לטיפול זה.

שאיפת כמות גדולה של חמצן או תערובות Heliox הביאה לשינויים משמעותיים בתפקודי מאמץ וצמצום קוצר הנשימה. השיפור היה לפחות דומה לזה שהושג בעקבות טיפול במרחיבי סימפונות, שיקום ריאתי, ואף ניתוח להקטנת נפח הריאה. מחקרים לאחרונה הראו כי טיפול במרחיבי סימפונות יכול להגיבר את השפעות שיקום ריאתי, ומחקרים נוספים צריכים לבחון אם הדבר נכון גם תחת טיפול ב-Heliox28, בעיקר בחולים עם הפרעה חסימתית חמורה של דרכי האויר.

במקרים מסוימים, טיפול Heliox עשוי להשפיע דרמטית על תפקודי המאמץ ביומיום והמצב הבריאותי מעבר לטיפול בחמצן בלבד. כל זאת בהנחה שניתן יהיה לטיפל באמצעות Heliox28 באופן המקובל על החולים.

Am J Respir Crit Care Med. 2006;173:865-870

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן