האם Clopidogrel קשור לעליה בתחלואה בחולים שעוברים ניתוח קורונרי? (מתוך Heart)

מטה אנליזה חדש, שפורסם במהדורת אפריל של Heart, מצא כי שימוש ב- clopidogrel (מעכב טסיות) במחלת לב איסכמית עד לביצוע ניתוח לב, קשור לאירועים קלינים חמורים רבים כולל צורך גדול יותר בעירויים ועליה בצורך לונטילציה.

עד עתה לא פורסם שום מטה אנליזה, שמשווה ניתוח עם וללא טיפול צמוד ב- clopidogre. החוקרים איתרו 11 מחקרים, שפורסמו בין השנים 1999-2004, שהשוו חולים, שעברו ניתוח קורונרי בעודם לוקחים clopidogrel וקבוצת ביקורת של חולים, שהפסיקו לקחת clopidogrel לפחות שבעה ימים טרם הניתוח.

המידע כלל 4002 נבדקים, 605 מתוכם (15.1%) עברו ניתוח בעודם לוקחים clopidogrel. הנבדקים, שלקחו clopidogrel איבדו יותר דם במהלך הניתוח (הבדל משוקלל ממוצע של 323.6 mL). כמו כן, בקרב קבוצת ה- clopidogrel עלה הצורך לעירוי משמעותית (odds ratio 4.90), הדבר היה בולט בעיקר בחולים, שנזקקו לעירוי טסיות (OR 8.36).

Clopidogrel היה קשור גם לשיעור גבוה יותר של אירועים לא רצויים, עליה בשהות בבית החולים, שיעורי בדיקה חוזרת וצורך בונטילציה.

למרות זאת, שיעור התמותה לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות.

ממצאים אלה מעלים החלטות קליניות קשות לשם השגת איזון בין הורדת הסיכון הגבוה לאירועים איסכמיים לפני ניתוח והסיכון הגבוה לדימום במהלך הניתוח, אחרי הניתוח וסיבוכים פוסט ניתוחיים נילווים.

החוקרים מזהירים בפני פירוש יתר של התוצאות שלהם, מכיוון שהניתוח שלהם היה מוגבל היות ויש חוסר התאמה בין קבוצת clopidogrel וקבוצת הביקורת בפרופילי הסיכונים של החולים וברמות שונות של ניסיון המנתחים.

Heart 2006;92:531-532

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן