גם לאחר שנתיים סטנט המצופה בסירולימוס (סייפר) עדיף על סטנט מתכתי ללא ציפוי (מתוך American College of Cardiology )

ניתוח של שני מחקרים חדשים, שפורסמו במהדורת אפריל של American College of Cardiology, מצא כי שנתיים לאחר השתלה, לסטנטים המצופים ב- sirolimus (סייפר) יש שיעורים נמוכים של רה-וסקולריזציה של כלי דם בהשוואה לאלה של סטנטים מתכתיים ללא ציפוי.

מספר מחקרים הראו תוצאות קליניות ואנגיוגרפיות טובות יותר עם סטנט המצופה ב- sirolimus (SES– sirolimus-eluting stents) בהשוואה לשימוש בסטנט מתכתי ללא ציפוי (BMS – bare metal stents), אך עד עתה היה מידע מועט בנוגע לתוצאות לטווח הארוך.

במחקר הראשון העריכו את התוצאות הקליניות במשך שנתיים, של חולים, שנרשמו להשתלת SES במחקר SIRIUS (De Novo Native Coronary Lesions study). כחלק מהמחקר, הנבדקים חולקו רנדומלית להשתלת SES או להשתלת BMS.

במעקב משנה ראשונה לשנייה אירועי רה-וסקולריזציה של לזיות היו נדירים וקרו באותה תדירות בשתי הקבוצות.

למרות זאת, השיעור המצטבר של רה-וסקולריזציה של לזיות לאחר שנתיים היה נמוך בהרבה בקבוצת ה-SES מאשר בקבוצת ה-BMS : 5.8% מול 21.3% (p < 0.001). יתרה מכך, גם שיעור אירועים קרדיווסקולרים לא רצויים גדולים וכשלון כלי דם היו נמוכים בקבוצת SES (10.1% מול 24.4% ו-12% מול 26.7% בהתאמה).

לא נמצא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהארעות מוות, MI וטרומבוזיס בסטנט.

מחקר דומה נעשה תוך שימוש במידע מרישום RESEARCH (Rapamycin-Eluting Stent Evaluated at Rotterdam Cardiology Hospital). במחקר השוו תוצאות בין 508 נבדקים, שטופלו בתקופה ש-SES היה סטנט טיפול הבחירה ובין 450 נבדקים, שטופלו ב-BMS בתקופה המיידית שקדמה לה.

למרות שלקבוצת SES היו לזיות יותר מסובכות, התוצאות שלה היו טובות יותר בהשוואה לקבוצת BMS. השיעור המצטבר של אירועים קרדיווסקולרים לא רצויים גדולים לאחר שנתיים היה 15.4% בקבוצת SES בהשוואה ל-22% בקבוצת BMS (p = 0.01). שיעור רה-וסקולריזציה של כלי דם בקבוצת SES גם כן היה נמוך יותר : 8.2% מול 14.8% (p = 0.002).

למרות שהממצאים הנ”ל מעודדים, ייתכן שמעקב של שנתיים אינו מספיק כדי לקבוע יעילות ובטיחות של סטנטים המצופים בתרופות.

ריפוי מאוחר, דלקת, רגישות יתר, חסר של אנדותליזציה ומיקום לא תקין הם חלק מנקודות בעייתיות פוטנציאליות של הסטנטים המצופים תרופות הקיימים כיום. לפיכך, יש צורך במעקב של ארבע שנים לפחות לפני שקופצים למסקנות. ענף הקרדיולוגיה ההתערבותית לא צריך פירסום מסוג ויוקס.

J Am Coll Cardiol 2006;47:1350-1362

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן