הרפואה בראי ההיסטוריה: ספרי הרפואה של הרמב”ם / פרופ’ פריאר

הרמב”ם כתב מספר ספרי רפואה,מהם ספרים ללימוד המקצועומהם ספרים שהוזמנו להדריך את מעסיקיו. ספרי הלימוד הם פרקי משה, ספר קיצורי גאלינוס והפרוש לפירקי אבוקרט. ספר קיצורי גאלינוס והפירוש על ספרי אבוקרט לא יצאו לאור בשפה העברית. ד”ר סימון מונטנר, שחקר את עבודתו הרפואית של הרמב”ם, מעלה את הסברה כי הרמב”ם ביקר בבית החולים “נאזירי” שנוסד על ידי צלח אל-דין בשנת 1181בקהיר. שם, לדעת ד”ר מונטנר, הרמב”ם הרצה בפני חבר רופאים. הרמב”ם עצמו מציין בהקדמתו לפרקי משה, “ואלו הפרקים אמנם בחרתים לעצמי כמזכרת, וכן יקבל תועלת מהם כל מי שהוא כמוני, או פחות ממני, בידיעה.”  במילים אחרות הרמב”ם לתועלתו סיכם את הידע שלו בספרי רפואה, והמליץ אותם גם לאחרים. הוא מוסיף” ולא שיקבל תועלת מי שהוא במדרגת גאלינוס או קרוב ממנו”.  כלומר הרמב”ם בצניעותו מציין שיש  רופאים בעלי ידיעות נרחבות משלו ואין הם זקוקים לעיון בספרים אלה.

בהקדמה לפרקי משה, הרמב”ם מסביר כיצד ארגן את  החומר בספרו. הרמב”ם נעזר בשיטה בה השתמשו קודמיו, החל מאבוקרט היפוקרטס. המידע מאורגן בפרקים, וכל פרק או אפוריזם  מורכב ממספר שורות המתמקדות בנושא מסוים.  לדעת הרמב”ם שיטת למידה זו מקלה על הבנת החומר. שיטה זו הייתה מקובלת בימי  הרמב”ם וכך נכתבו גם  ספרי רפואה של ראזי, של אלסוסי, ושל מאסויה.

מאמר, בספרי הרמב”ם מורכב ממספר פרקים. המאמר הראשון בפרקי משה, דן בענייני אנטומיה, ומדגים יפה את ידיעותיהם של הרופאים בתפקידי העצבים והשרירים. לפני שאצטט יש להסביר – המילה “עצל” משמעותה שריר.

“העצב אשר יבא לעצל “קובע הרמב”ם “בכח החוש והתנועה, מן המוח וחוט השדרה מתחבר בכל עצל. “מזה אפשר להבין שהרמב”ם והרופאים בני תקופתו, ידעו כי השריר מופעל על ידי עצב ומקור הגירוי העצבי במוח או בחוט השדרה. וכן ידעו שיש עצבים מוטורים ועצבים סנסוריים.

           

לגבי מחזור הדם הרמב”ם כותב “העורקים הדופקים  ובלתי דופקים בכל הגוף מתחברים באיברים….ותמצא העורק הבלתי דופק לעולם מונח על העורק הדופק, לבד במוח לבדו, כי העורקים הדופקים עולים אליו מלמטה בשביל קלות תנועת הרוח למעלה, והעורקים הבלתי דופקים יורדים אל המוח מעליוני המוח, כדי שתקל הזלת המזון אל המוח.”

מפיסקא זאת  אפשר ללמוד מספר עובדות:-  הרמב”ם והרופאים בני זמנו, הבדילו בין עורקים לבין ורידים. על אף שמחזור הדם טרם היה ידוע  ולא הובן עד ש   William Harvey תיאר אותו 600 שנה  מאוחר יותר. הרמב”ם כן הבין כי העורקים מגיעים לרקמות ומספקים להם מזון. הוא מתאר גם את היחס של ורידים לעורקים בגוף. אך  נעלם מעיניו ומעיני עמיתיו  שהעורקים מתפצלים לעורקיקים, ואלה לנימים ובסופו של דבר כלי הדם הקטנים האלה מתחברים בחזרה לורידים.

בספר פרקי משה 25 מאמרים, וכל מאמר מכיל מספר פרקים. המאמר ה 25 מכיל 62 פרקים. מאמר זה כולו מוקדש לנושא אחד, והוא הסטירות הפנימיות בכתבי גאלנוס. מצד אחד הרמב”ם מעריך את גאלנוס כרופא, אך אין זה מונע ממנו למנות מספר טעויות המופיעות בכתביו.  סגנונו  המנוכר של גאלנוס לא מצא כן  בעיני הרמב”ם ואילו ספריו של אבוקרט ובית ספרו נכתבו בסגנון בהיר יותר וללא סטירות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן