עירוי אינסולין לאחר אוטם בשריר לב אינו מביא לירידה בתמותה (מתוך Diabetes Care)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי בעוד שעירוי אינסולין כשלעצמו אינו מוריד תמותה לאחר אוטם בשריר הלב (MI), בקרת רמת גלוקוז קפדנית עשוייה לשפר את התוצאות.

החוקרים ציינו, כי העדויות שהצטברו עד כה לא היו חד משמעיות בנוגע לשאלה האם עירוי אינסולין אחרי MI הינו מועיל. הנחת היסוד המקורית היתה שטיפול זה יוריד את רמת חומצות השומן החופשיות, בעוד שעדויות שנאספו לאחרונה מרמזות על כך שביתרונותיו של טיפול זה יש לכלול גם אפקט נוגד דלקת ונוגד חמצון.   

החוקרים הוסיפו, כי חלק מהמחקרים שנעשו בעבר השתמשו במתן אינסולין עצמו כיעד הטיפול, בעוד שאחרים התמקדו בבקרת היפרגליקמיה. במחקר הנוכחי, בחרו החוקרים להתמקד בהיפרגליקמיה: מתן עירוי אינטנסיבי של אינסולין לאחר אוטם, במטרה לבדוק את ההשפעות של בקרה קפדנית על רמת הגלוקוז מייד לאחר MI. 

במחקר השתתפו 240 מטופלים שרמת הגלוקוז בדמם היתה mmol/L 7.8 או יותר. מתוך כלל המשתתפים נבחרה אקראית קבוצת מטופלים שקיבלו עירויי אינסולין / דקסטרוז למשך 24 שעות לפחות מייד לאחר ה-MI. קבוצת הביקורת כללה את יתר המשתתפים, שקיבלו את הטיפול השגרתי, כולל אינסולין תת עורי בהתאם לצורך, אך ללא שימוש במטפורמין.

חלק מהמשתתפים במחקר היו סכרתיים, והיתר לא. מטרת עירויי האינסולין היתה לשמור על רמת גלוקוז בדם הנמוכה מ-mmol/L 10.

החוקרים מצאו, כי לא היה הבדל בתמותה בהשוואה בין שתי הקבוצות במהלך ימי האשפוז, שלושה חודשים אחרי ה-MI, או שישה חודשים אחרי ה-MI. ואולם, אצל 12.7% מהמטופלים שקיבלו עירוי אינסולין הופיעה אי ספיקת לב במהלך האשפוז, בהשוואה ל-22.8% בקבוצת הביקורת. אוטם נוסף הופיע במהלך שלושה החודשים הראשונים אצל 2.4% מקבוצת הניסוי ואצל 6.1% מקבוצת הביקורת.

התמותה היתה נמוכה יותר בקרב המטופלים שרמת הגלוקוז הממוצעת בדמם ל-24 שעות היתה mmol/ 8 או פחות, בהשוואה למטופלים שאצלם נמצאה רמה גבוהה יותר. החוקרים ציינו, כי עובדה זו מרמזת על כך שבקרה קפדנית של רמת הגלוקוז יכולה להועיל למטופלים לאחר MI.

החוקרים ציינו עוד, כי אינסולין ניתן למטופלים בממוצע 13 שעות לאחר ה-MI, מה שעשוי להיות מאוחר מידי בשביל הצלה משמעותית של שריר הלב. למרות זאת, החוקרים ציינו כי עדיין ייתכן כי השיעור הנמוך יחסית של אי ספיקת לב והופעת אוטם נוסף היה בעל השפעה כלשהי על שיעור התמותה, במידה והיה מדובר במחקר גדול הרבה יותר.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Diabetes Care 2006;29:765-770

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן