הממשלה מאשרת פשרה של הרחבת הסל ב-310 מיל’ ש”ח

הממשלה החליטה על הרחבת סל הבריאות בהיקף כספי של 310 מיל’ ש”ח. החלטה זו מייצגת פשרה בין המלצות הועדה אשר הציגו רשימה המסתכמת בכ-467 מיל’ ש”ח לבין דרישת האוצר שלא לחרוג מעל ה-200 מיל’ ש”ח שהוקצבו ע”י ועדת חריגים לצורך זה.

לדיווח המלא באתר הארץ

בשעת העלאת כתבה זו אין עדיין מידע ברור לגבי הרשימה הסופית של התרופות והטכנולוגיות שתכלל בסל בעקבות ההחלטה הזו. יש להניח שהתרופות והטכנולוגיות המופיעות בסוף הרשימה (ממס’ 25 ומעלה ? )  שהציגה הועדה לא יכללו בסופו של דבר בסל. אולמרט טרח להדגיש בהודעתו שההרצפטין (המופיעה פעמיים ברשימה – מיקום 6 ל-350 נשים בסיכון גבוה לחזרה של סרטן שד, ו מס’ 25 , לעוד 235 נשים בסיכון נמוך יותר לחזרה של סרטן השד)  יכלל בסל. אם אכן ההרצפטין יכלל בשתי ההתוויות, אז לפי הפירסומים הקודמים, תקציב ההכללה של הרצפטין, כ-125 מיל’ ש”ח יהווה למעלה משליש מכלל תקציב הרחבת הסל. נתון מדהים בהתחשב בכך שהאינדיקציה הזו טרם אושרה באופן רשמי, ושלמרות ההרחבה המשמעותית של היקף השימוש וההתוויה בתרופה,  לא דווח על כל דרישה להפחתת מחיר משמעותית מהיצרן/משווק, חברת רוש.

גם מבחינת היישום הפרקטי של הכללת התרופות והטכנולוגיות לא ברור אם כל הרשימה הסופית שתאושר תכלל מייד או שלתרופות הנמצאות ברשימה בקו שמעל ה-200 מיל’ ש”ח שכבר אושרו, יהיה צורך להמתין לאישור התקציב של הממשלה החדשה. יש לקוות כמובן שהחשבונאות הממשלתית תהיה מספיק יצירתית כדי להתגבר על האילוץ הביורקרטי ולאפשר שימוש מלא בתרופות ובטכנולוגיות שנכללות ברשימה הסופית, מייד.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן