הקשר בין חיסון למנינגוקוק ובין Guillain Barre Syndrome (מתוך Mor Mortal Wkly Rep CDC Surveill Summ)

מממצאים שפורסמו בדו”ח השבועי של Morbidity and Mortality Weekly Report, עולה ל-8 מספר המקרים של Guillain-Barre Syndrome (GBS), שהופיעו לאחר Menactra Meningococcal Conjugate Vaccine (MCV4), לאחר שזוהו 3 מקרים נוספים.

למרות העליה במקרי GBS, ב-CDC ממשיכים להמליץ על MCV4 לאלו המצויים בסיכון גבוה למחלה מנינוגוקיאלית, כמו סטודנטים שנה ראשונה המתגוררים במעונות, טירונים, ומטיילים הנוסעים לאזורים אפידמיים או היפראנדמיים.

הקשר האפשרי בין החיסון ובין GBS זוהה לראשונה באקטובר 2005. באותו זמן, אובחנו 5 מקרים. בדו”ח הנוכחי, חוקרי CDC מתארים בפירוט שני מקרים נוספים מתוך 3 מקרים שזוהו בין אוקטובר 2005 ופברואר 2006.

במקרה הראשון מדובר בבחור צעיר בן 19, שהחל לסבול מנימול וחולשה בחלק הדיסטאלי של הגפיים, קשיי ריצה, וירידה במיומנות, 25 ימים לאחר חיסון MCV4. מבחנים אלקטרופיזיולוגיים מצאו כי מדובר ב-GBS, נשללו סיבות אפשריות אחרות לתסמינים הנוירולוגים. החולה טופל באימונוגלובולינים דרך הוריד, והחלים לחלוטין בתוך 8 שבועות מהופעת המחלה.

במקרה השני מדובר בבחור צעיר בן 17, המחלה הופיעה כבר לאחר 11 ימים מחיסון MCV4. טיפול באימונוגלובולינים דרך הוריד הביא להחלמה מלאה תוך שבועיים מהאישפוז.

כאשר השוו את שמונת מקרי GBS בעקבות חיסון MCV4, לשיעורים הצפויים של GBS באותה קבוצת גיל, לא נמצאה עליה משמעותית בסיכון, המעידה כי ייתכן והקשר היה מקרי בלבד.

ב-CDC ממשיכים להמליץ לדווח ל-VAERS (Vaccine Adverse Events Reporting System) על מקרים של GBS או תופעות לוואי משמעותיות אחרות, של חיסון MCV4 או כל חיסון אחר.

Mor Mortal Wkly Rep CDC Surveill Summ 2006;55:364-366.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן