טיפול אגרסיבי ומוקדם בסטטינים בסמוך לאירוע קורונרי חד אפקטיבי בהשוואה לטיפול שמרני (ACC)

מטה-אנליזה המבוססת על 8 מחקרים אקראיים רחבים של טיפול בסטטינים מראה כי התחלת טיפול אגרסיבי במינונים גבוהים במהלך שלב אקוטי של אירוע איסכמי מפחיתה תמותה, אוטם חוזר וצורך ברה-וסקולריזציות. הנתונים הללו הוצגו בכנס ה-55 של ה-ACC שהתקיים השבוע באטלנטה.

המטה אנליזה שהוצגה ע”י ד”ר בברי מהמחלקה לרפואה במרכז קליבלנד באוהיו כללה 15,995 מטופלים שעברו אירוע קורונורי חד (ACS), אשר חולקו בין קבלת טיפול אגרסיבי בסטטינים (8,037), או טיפול קונסרטיבי (7,958) עם מינונים סטנדרטיים של סטטינים או פלציבו, במהלך האישפוז בעקבות ה-ACS . התחלת הטיפול בסטטינים הייתה החל מ-6 שעות ועד 10 ימים מהאישפוז, והמעקב נמשך בממוצע 15 חודשים.

החוקרים דיווחו ששיעור התמותה מכל סיבה היה 3.1% בקבוצה הטיפול האגרסיבי, לעומת 4% בקבוצה הטיפול השמרני, כלומר ירידה יחסית בסיכון של 25%.

בנוסף, טיפול אגרסיבי הפחית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית ב- 22% . לא היה הבדל מובהק בשיעורי אוטם שריר הלב (MI) בין שתי הקבוצות (.5.9% מול 6.2%) אך הייתה מגמה קלה לירידה בסיכון לשבץ (0.9% לעומת 1.2%).

בנוסף, השכיחות של תעוקה לא יציבה והצורך ברה-וסקולריצזיות היו נמוכים יותר באופן מובהק סטטיסיטי בקבוצה הטיפול האגרסיבי.

החוקרים גם חישבו את מס’ המטופלים שיש לטפל בהם כדי (NTT)  להציל חיים של חולה אחד – והמספר שהתקבל הוא 111 מטופלים, מס’ הנחשב נמוך מספיק כדי להעיד על יעילות הגישה האגרסיבית ,לדעת החוקרים.  אם לוקחים בחשבון גם את מניעת הרה-וסקולריזציות ואוטמים חוזרים, המספר יירד אף ל-80 מטופלים.

החוקרים אף הוסיפו כי המימצאים שהתקבלו במטה-אנליזה זו עקביים עם המחקרים אשר הראו כי הפחתת רמות ה-LDL-C מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל מפחיתה את הסיכון לתמותה, אוטמים חוזרים ושבץ.

המחקר מעלה שאלה לגבי “עד כמה ניתן עוד לרדת ?…” ד”ר הרינגטון , מצוות החוקרים אמר בכינוס שכעת מתחיל מחקר שבוחן יעילות של הורדת ה-LDL-C אל מתחת ל-50 מ”ג/ד”ל…ד”ר דוגלס, נשיאת ה-ACC העירה שהמימצאים מראים שטיפול מוקדם, אגרסיבי בהורדת רמות ליפידים בחולים עם ACS לא יציב הוא אפקטיבי, וייתכן שמטופלים עם מחלות קורונריות יציבות עשויים גם להנות מאסטרטגיה אגרסיבית של הפחתת ליפידים.

ACC 55th Annual Scientific Session: Abstract 821-5. Presented March 13, 2006.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת:כפי שכבר דיווחנו,  ב-ACC האחרון הוצגו מס’ מחקרים שהראו יתרונות משמעותיים של טיפולים אגרסיביים בסטטינים: הוכחה ראשונה לנסיגה של התהליך הטרשתי בעורקים הכליליים עם קרסטור 40 מ”ג, והשפעה מיטיבה של טיפול בסטטינים (ליפיטור 40 מ”ג) בצמוד לניתוחי לב על הפחתת הסיכון של הפרעות קצב.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן