הצגה של נתונים ראשוניים ממחקרים בכנסים, משפיעה על הגישות הטיפוליות (J Natl Cancer Inst)

ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי הצגה של נתונים ממחקרים בכנסים, משפיעה על גישות הטיפול של רופאים, עוד לפני שהממצאים השלמים מהמחקרים נחשפים לביקורת של הקהילה הרפואית.

בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, שהוא מקווה שקהילת הרופאים מבינה את הסכנה הטמונה באימוץ של נתונים ראשוניים. הרצון של הרופאים להציע למטופלים את הטיפולים הטובים ביותר מובן, אך חשוב שלא לחשוף אותם לסיכונים מיותרים.

לצורך המחקר, החוקרים סקרו את התיקים הרפואיים של 3,341 נשים עם סרטן שד. הנשים אובחנו זמן קצר אחרי שתוצאות ממחקר שעסק בטיפול בפקליטקסל (BIOTAX) לסרטן שד, הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, אך עוד לפני שהטיפול בהתוויה זו אושר ע”י ה- FDA.

החוקרים מדווחים, ששיעור השימוש בתרופה, עלה מ- 5.2% לפני מאי 1998, הזמן שבו הוצג המחקר, ל- 23.6% אחרי מאי 1998. העלייה בשימוש בתרופה, היתה בעיקר בקרב נשים שאובחנו כסובלות מסרטן שד עם בלוטות חיוביות.

ניתוח רב-משתני של הנתונים הראה, שנשים שהתחילו טיפול כימותרפי אחרי מאי 1998, היו בסבירות גבוהה פי 7 לקבל טיפול בטקסן, לעומת נשים שהתחילו את הטיפול לפני מאי 1998.

לפי החוקרים, העלייה בשימוש בתרופה, התרחשה עוד לפני שתוצאות המחקר התפרסמו בביטאון רפואי ועוד לפני שהטיפול בהתוויה זו קיבל את האישור של ה- FDA.

במאמר מערכת מצורף כותבת המחברת, שבאימוץ מהיר של תוצאות ראשוניות ממחקרים, יש מן ההימור. כאשר התוצאות הראשוניות העולות מהמחקר מתבררות כנכונות, המטופלים מרוויחים. כאשר התוצאות הראשוניות מתבררות כלא נכונות, המטופלים ניזוקים מהתופעות המזיקות של הטיפולים ומזניחה של חלופות טיפוליות טובות יותר.

לפי מחברת המאמר, רופאים נחשפים כל הזמן לתוצאות ראשוניות של מחקרים. על מנת להחליט האם הממצאים העולים ממחקר מספיקים בכדי לשנות את הגישה הטיפולית, על הרופאים לענות על מספר שאלות בסיסיות. הראשונה שבהן היא כמובן, “מה החיפזון?”.

לחוקרים המציגים את הממצאים מהמחקרים, היא מציעה לתת את הדעת על ההשפעה שיש להם על השומעים. היא ממליצה להציג את הנושא המדובר בזהירות רבה, תוך שימת דגש על הצגה מאוזנת של הדברים.

הערת מערכת: למען ההגינות, כמי שמציגים מצגות והרצאות מכנסים, כולל עבודות שטרם עברו ביקורת ופורסמו בכתבי עת מדעיים, אנו חייבים להסכים שהאזהרות של מחקר זה הן במקום. יחד עם זאת, כדאי לזכור שפירסום בכתבי עת מדעיים, אינו ערובה תמיד לכך שהגישה הטיפולית המומלצת לא תמצא בעתיד כבעייתית…

J Natl Cancer Inst 2006;98:372-373,382-388.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן