סטטינים מורידים את הסיכון להפרעות קצב לאחר ניתוח לב

ממחקר חדש עולה כי טיפול ב-Atorvastatin במינון 40 מ”ג ביום, במשך שבוע לפני ניתוח לב אלקטיבי, וחודש לאחר הניתוח, מקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים (AF) לאחר הניתוח.

AF הוא סיבוך שכיח לאחר ניתח לב. לדוגמא, שכיחות AF לאחר CABG עומדת על מעל 40% משכיחות הפרעות קצב, ולאחר ניתוח מסתמים, שכיחות AF היא מעל 50%.

במחקר השתתפו 200 נבדקים שלא טופלו מעולם בסטטינים, וחולקו באקראי לטיפול ב- Atorvastatin או פלסבו. כל המשתתפים תוכננו לעבור ניתוח CABG אלקטיבי או החלפת/תיקון מסתם. חולים עם היסטוריה של AF הוצאו מהמחקר.

המדד העיקרי של המחקר היה AF שנמשך יותר מ-5 דקות, המדד המשני היה שכיחות תופעות לוואי קרדיווסקולריות ואירועים צרברליים, לאחר 30 יום . רמות C-Reactive Protein נמדדו בתחילת המחקר וכל 24 שעות לאחר הניתוח, עד לשיחרור.

החוקרים פירסמו כי שכיחות AF עמדה על 35% תחת טיפול ב- Atorvastatin, לעומת 57% בקבוצת פלסבו. Atorvastatin היה קשור בקיצור משך השהות בבית החולים, בהשוואה לפלסבו (6.3 ימים לעומת 6.9 ימים, בהתאמה). ייתכן ונראה שלא מדובר בהבדל משמעותי, אך הוא היה בעל חשיבות סטטיסטית.

רמות C-Reactive Protein לאחר הניתוח היו דומות בשתי הקבוצות ועמדו על כ-120-150 מ”ג לליטר בחולים ללא AF, ללא קשר לקבוצת המחקר, וכ-180 מ”ג לליטר בחולים עם AF. שכיחות מקרי המוות, אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה היו דומים בשתי הקבוצות והופיעו ב-2, 3 ו-0 משתתפים, בהתאמה. משתתף אחד שטופל בפלסבו פיתח שבץ, אף אחד ממשתפי Atorvastatin לא פיתח שבץ.

שיעור ההישרדות ללא אירועים עמד על 60% בקבוצת Atorvastatin, לעומת 40% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו, כך שחלה ירידה של 60% בסיכון לאירועים במטופלי Atorvastatin. שיעור תופעות הלוואי של התרופות היה נמוך מאוד.

זהו המחקר הראשון שהראה כי תרופה ספציפית ממשפחת סטטינים יכולה להוריד את הסיכון לאירועים לאחר ניתוח. החוקרים משערים כי  האפקט החיובי של Atorvastatin מתווך דרך הפעילות האנטי-אינפלמטורית שלו.

בהתייחסות למחקר נכתב כי מדובר במחקר קטן אך חשוב מאוד, שישפיע במהירות על הטיפול, הרבה יותר ממחקרים רבים אחרים שפורסמו השנה. כמו כן צויין כי הטיפול הסטנדרטי להתפתחות AF לאחר ניתוח הוא טיפול אנטי-אריתמי, שהוא טוקסי מאוד, לעומתסטטינים.

איש אינו יודע מדוע ניתוח לב גורם להפרעות קצב, ייתכן ויש קשר לגירוי הפרוזדור, הגורם לדלקת. מנגנון זה יסביר את האפקט החיובי של סטטינים במקרים אלו. ההשערה היא כי גם תרופות נוספות ממשפחת סטטינים, פרט ל- Atorvastatin, יועילו במקרים אלו, אך זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן