fondaparinux מול קלקסן ב-ACS – השוואה של אירועים, תמותה ודימומים (NEJM)

תכשיר אנטיקואגולנטי חדש, שטרם משווק בארץ, fondaparinux , נבדק במחקר רחב היקף במטופלים שעברו אירוע קורנרי חד (ACS-acute coronary syndromes) בהשוואה לקלקסן (ENOXAPARIN ) המתפרסם במהודרת האון ליין של ה-NEJM. המחקר מצא שהטיפול ב-fondaparinux עדיף על קלקסן מבחינת שיעור הדימומים ומבחינת ההישרדות ל-30 יום ו-180 יום.

החוקרים מציינים ששילוב של טיפולים אנטיקואגולנטים, אנטיפלטלטים ופרוצדורות חודרניות מפחיתים אירועים איסכמיים קורונריים באופן משמעותי, אך במקביל עולה הסיכון לדימומים בחולים שעברו ACS .

החוקרים ביצעו רנדומיזציה של 20,078 מטופלים עם ACS אשר קיבלו fondaparinux במינון של 2.5 מ”ג ליום, או קלקסן (במינון של 1מ”ג לק”ג משקל פעמיים ביום), למשך 6 ימים, כשהם מעריכים את מקרי התמותה, אוטם שריר הלב, איסכמיה עיקשת (שהיוו במשולב את נקודת הקצה המרכזית)  במשך 9 ימים, וכן אירועי דמם רציניים. המעקב נמשך עד ל-6 חודשים.

מס’ המטופלים שהגיעו לנקודת הקצה המרכזית היה דומה בשתי הקבוצות: 5.8% ב-fondaparinux ו-5.7% בקלקסן.

 בתקופה של 30 יום מהרנדומיזציה היתה נטייה להגעה נמוכה יותר לנקודות הקצה בקבוצת ה-fondaparinux (מס’ של 805 מול 864 בקלקסן, אך ללא מובהקות סטטיסטית).

בסוף המחקר, לאחר 6 חודשים, מס’ המקרים המשולב של נקודת הקצה המרכזית היה נמוך יותר בקבוצת ה-fondaparinux – סך של 1,222 מול 1,308 בקבוצת הקלקסן עם p=0.06 , כמעט מובהק…

שיעור הדימומים המרכזיים במהלך 9 הימים הראשונים היה נמוך משמעותית בקבוצת ה-fondaparinux : שיעור של 2.2% לעומת 4.1% בקלקסן, ומובהק סטטיסטי.

נקודת הקצה המרכזית ואירועי דמם מרכזיים במהלך 9 הימים היו נמוכים יותר בקבוצת ה-fondaparinux עם שיעור של 7.3% מול 9.0% . ה-fondaparinux היה גם קשור בפחות מקרי מוות בתקופה של ה-30 יום שלאחר הרנדומיזציה: 295 מול 352 מקרי מוות, וגם לאחר 180 יום: 574 לעומת 638 .

החוקרים מסכמים ש-fondaparinux דומה לקלקסן בהפחתת הסיכון לאירועים איסכמיים בתקופה של 9 ימים, אך מפחית באופן ניכר את הסיכון לדימומים מרכזיים, ומשפר הישרדות ותחלואה ארוכת טווח

N Engl J Med 2006;354.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן