טיפול בלחץ נתיב אויר חיובי ממושך (CPAP) או בשתי דרגות (BPAP), הינו אפקטיבי ביותר עבור ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, אולם דבקות המטופלים בטיפול הינה נמוכה.
ממצאים אלה עולים מתוך מחקר פרוספקטיבי, רב מרכזי, של טיפול בלחץ נתיב אויר חיובי ב- 29 ילדים בגילאי שנתיים עד 16 הסובלים מסינדרום הפסקת נשימה חסימתית בשינה.
דום נשימה בשינה היה מיוחס להשמנת יתר ב- 19 מהמקרים.
בחודש השישי למעקב, הזמן הממוצע לשימוש לילי בלחץ נתיב אויר חיובי היה 5.3 שעות.
השימוש כפי שנמדד ע”י החוקרים היה נמוך משמעותית מהדיווח על השימוש כפי שדווח ע”י ההורים (7.6 שעות בלילה), אולם יותר משלושה רבעים מההורים הודו שילדיהם לא משתמשים במכונה בכל לילה.
למרות ההיענות הנמוכה לטיפול, הילדים חוו שיפור משמעותי בכל הפרמטרים הנשימתיים: אינקס האפניאה ירד מ- 27 ל- 3 אפיזודות בשעה ונקודת האנך של סטורציית החמצן עלתה ל- 89% מ- 77%.
הורים דיווחו על שיפור בישנוניות ובנחירות ילדיהם, אך לא נצפו שינויים משמעותיים בגדילה או בלחץ הדם לאחר שישה חודשים.
מספר משפחות העירו על בעיות בציוד או במסכה, למרות שסימפטומים אפיים היו נפוצים בייחוד במטופלים שהשתמשו ב- CPAP בהשוואה לאלה ב- BPAP.
המחקר הוכיח ש- CPAP היה יעיל במיוחד במטופלים שהשתמשו בו.
למרות מחקר זה ואחרים המראים ש- CPAP בטוח ויעיל בילדים, הטיפול עדיין אינו מאושר ע”י ה- FDA בילדים שמשמקלם נמוך מ- 30 ק”ג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!