לחץ אויר חיובי יעיל בילדים הסובלים מהפסקת נשימה חסימתית בשינה (Pediatrics)

טיפול בלחץ נתיב אויר חיובי ממושך (CPAP) או בשתי דרגות (BPAP), הינו אפקטיבי ביותר עבור ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, אולם דבקות המטופלים בטיפול הינה נמוכה.

ממצאים אלה עולים מתוך מחקר פרוספקטיבי, רב מרכזי, של טיפול בלחץ נתיב אויר חיובי ב- 29 ילדים בגילאי שנתיים עד 16 הסובלים מסינדרום הפסקת נשימה חסימתית בשינה.

דום נשימה בשינה היה מיוחס להשמנת יתר ב- 19 מהמקרים.

בחודש השישי למעקב, הזמן הממוצע לשימוש לילי בלחץ נתיב אויר חיובי היה 5.3 שעות.

השימוש כפי שנמדד ע”י החוקרים היה נמוך משמעותית מהדיווח על השימוש כפי שדווח ע”י ההורים (7.6 שעות בלילה), אולם יותר משלושה רבעים מההורים הודו שילדיהם לא משתמשים במכונה בכל לילה.

למרות ההיענות הנמוכה לטיפול, הילדים חוו שיפור משמעותי בכל הפרמטרים הנשימתיים: אינקס האפניאה ירד מ- 27 ל- 3 אפיזודות בשעה ונקודת האנך של סטורציית החמצן עלתה ל- 89% מ- 77%.

הורים דיווחו על שיפור בישנוניות ובנחירות ילדיהם, אך לא נצפו שינויים משמעותיים בגדילה או בלחץ הדם לאחר שישה חודשים.

מספר משפחות העירו על בעיות בציוד או במסכה, למרות שסימפטומים אפיים היו נפוצים בייחוד במטופלים שהשתמשו ב- CPAP בהשוואה לאלה ב- BPAP.

המחקר הוכיח ש- CPAP היה יעיל במיוחד במטופלים שהשתמשו בו.

למרות מחקר זה ואחרים המראים ש- CPAP בטוח ויעיל בילדים, הטיפול עדיין אינו מאושר ע”י ה- FDA בילדים שמשמקלם נמוך מ- 30 ק”ג.

לדיווח במדסקייפ

Pediatrics 2006;117:e442-e451

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן