טבליות אפינפרין תת-לשוניות מעלות הבטחה בטיפול באנפילקסיס

מחקר שהוצג במהלך המפגש השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology מעיד כי יתכן שניתן לתת אפינפרין תת-לשונית כטיפול חרום באנפילקסיס.

במודל ארנבת, גרם מתן טבליה תת-לשונית חדשה המפורקת במהירות ומכילה 40 מ”ג אפינפרין להופעת ריכוזי אפינפרין בפלסמה, הדומים לאלה שהופיעו במתן זריקה תוך-שרירית לירך של 0.3 מ”ג אפינפרין, המהווה את טיפול החרום המומלץ כיום באנפילקסיס.

במחקר מסוג cross-over נבדק מתן טבליות תת-לשוניות המכילות 0, 10, 20 ו-40 מ”ג אפינפרין למשך 5 דקות, ו-EpiPen הוזרק לשריר הירך. דם נאסף לפנימתן התרופה ובזמנים שונים לאחר מכן, עד ל-180 דקות לאחר הטיפול.

האזור מתחת לעקומת הריכוז בפלסמה ליחס לזמן (AUC) של הטבליות המכילות 0, 10 ו-20 מ”ג אפינפרין לא נבדלו באופן מובהק זה מזה, אך היו נמוכים באופן מובהק (p < 0.05) מה-AUC של טבלית ה-40 מ”ג ושל מתן EpiPen.

ה-AUC, הריכוז המקסימלי בפלסמה ומשך הזמן עד להופעת הריכוז המקסימלי בפלסמה היו דומים במתן 40 מ”ג אפינפרין מתחת ללשון ובהזרקה תוך ורידים של EpiPen.

אחד החוקרים, ד”ר Simons, מסביר בראיון כי במידה וגישה טיפולית זו תצליח יוכלו החולים במצב זה להשתמש בטבליה תת-לשונית במקום במזרק לשימוש עצמי. הוא מוסיף כי כעת יש לבחון את פורמולצית הטבליה בבני אדם וכי היא עשויה לספק טיפול חרום לא פולשני באנפילקסיס.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן