קומדין אינו בשימוש מספק בקרב בני מיעוטים וחולים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים (Stroke)

למרות היעילות המוכחת של Warfarin (קומדין) בהקטנת הסיכוי לשבץ איסכמי בחולים עם פרפור פרוזדורים (AF), רק כמחצית מהחולים המבוגרים בארה”ב, המאושפזים בעקבות AF משתחררים עם טיפול בתרופה.

השימוש בקומדין וניטור INR אינם מבוצעים מספיק, בעיקר בבני מיעוטים, למרות שהסיכון באוכלוסיה זו גבוה יותר מהסיכון בלבנים.

במאמר נוסף נכתב כי לעיתים קרובות רופאים אינם מטפלים בקומדין בחולים עם AF מעל גיל 80, למרות הסיכון הגבוה לשבץ. הסיבה לכך נובעת לרוב מהתוויות נגד לטיפול.

במחקר השתתפו 16,007 לבנים, לא-היספנים, 797 שחורים ו-468 היספנים, שאושפזו בעקבות AF בין אפריל 1998 ומרץ 1999.

קומדין ניתן ל-49.1% מהמטופלים עם שיחרורם. אפילו בקרב מועמדים אידיאלים, אלו עם סיכון גבוה לשבץ ומעט התוויות-נגד, קומדין ניתן רק ב-64.6% מהמקרים.

קומדין ניתן ל-49.7% מהלבנים, 43.2% מהשחורים ו-40.2% מההיספנים. בהשואה ללבנים, לשחורים והיספנים שטופלו בקומדין היה סיכוי קטן יותר למעקב אחר רמות INR במהלך 90 הימים הראשונים (9.7% בלבנים, 21.3% בשחורים ו-16.7% בהיספנים). הסיכוי לניטור רמות INR בשכיחות של פחות מפעם ב-90 ימים היתה גבוהה יותר בקרב בני מיעוטים.

טיפול בקומדין היה קשור בירידה של 35% בסיכון לשבץ, בניגוד לירידה המשמעותית של 65% שזוהתה במחקרים. התרופה היתה פחות יעילה במניעת שבץ בקרב בני מיעוטים.

החוקרים מאמינים כי המעקב הגרוע תרם ככל הנראה לירידה ביעילות קומדין בקרב שחורים והיספנים, כמו גם הגדלת הסיכון ל-Non-Cardioembolic Stroke (עבורו קומדין מספק הגנה פחות יעילה), הקשורה בסכרת ויל”ד הנלווים.

בכדי לזהות את הסיבה בגללה רופאים אינם מטפלים בקומדין בחולי AF, החוקרים בדקו 405 חולים בגילאי 65 ומעלה, שאושפזו בעקבות AF בין 2001 ו-2003.

51% מהחולים טופלו בקומדין, 75% מהחולים בגילאי 65-69, 59% מהחולים בגילאי 70-79, 45% מאלו בגיל 80-90 ו-24% מהחולים מעל גיל 90.

לדברי הרופאים, הסיבות השכיחות ביותר להעדר טיפול בקומדין היו דימומים (33%), נפילות (32%), וסירוב החולה או היסטוריה של היעדר היצמדות לטיפול (14%). סיבות נוספות כללו הפרעה קוגניטיבית, צריכת אלכוהול, ומחלה מתקדמת.

כ-75% מהחולים שלא טופלו בקומדין, קיבלו טיפול באספירין או שילוב אספירין עם קלופידוגרל, למרות שטיפולים אלו פחות יעילים מקומדין במניעת שבץ.

החוקרים מסכמים כי יש למצוא שיטות לשפר את המועמדות של חולים מבוגרים, בעיקר התערבויות להקטנת דימומים ונפילות. הם קוראים לבצע מחקרים נוספים כדי למצא שיטות אחרות למניעת שבץ, שאינם מגבירות את הסיכון לדימומים.

Stroke 2006;37.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן