שימוש נמוך מידי ב-epinephrine בביקורים במיון על רקע אנפילקסיה (הכנס ה-62 של ה-AAAAI )

מטופלים המגיעים לחדר מיון בגלל התקף אנפילקטי משוחררים לעיתים קרובות ללא מרשם לאפינרירין (epinephrine ).  (הערה- בארץ תרופה זו מופיעה בשילובים שונים להתוויות שונות כמו הפרעת קצב, הרדמה ועוד. התרופה הרשומה בארץ לטיפול בהתקף אנפילקטי היא EPIPEN (החומר הפעיל – ADRENALINE )).

כך עולה ממצגת שניתנה בכנס השנתי ה-62 של ה-American Academy of Allergy, Asthma, and Immunology (או בקיצור ה-AAAAI ) .

החוקרים ניסו לבחון את מגמות הטיפול באירועים אלרגיים אקוטיים במסגרת חדר המיון. לצורך כך הם עשו שימוש במאגר המידע הלאומי של בתי החולים ובנו מדגם מייצג של בתי החולים בארה”ב, תוך שהם מנתחים דיווחי ביקורים בחדר מיון על רקע תגובה אלרגית אקוטית בין 1999 ל-2003.

החוקרים התמקדו במקרים שאובחנו תחת תגובה אלרגית אקוטית כולל אנפילקטיה בהתאם לקוד האיבחון הבינ”ל של ה-ICD-9 .

במהלך התקופה שנבחנה היו 11.4 מיליון ביקורים בחדר מיון על רקע אלרגיה כלשהי. כמות זו מהווה אגב כ-1% מכלל הביקורים בחדר מיון. ביקורים אלה התקיימו בממוצע 3.8 פעמים בשנה לכל 1000 איש באוכלוסיה הכללית. הגיל הממוצע של המטופלים שהגיעו על רקע תופעה אלרגית היה 35, ו-64% מהם היו נשים, ו-78% מהם לבנים.

למרות ש-63% מהביקורים קיבלו סווג של מצב חירום דחוף, רק 3% נדרשו לאישפוז. השימוש ב”אנפילקסיה” לפי ICD-9 היה רק ב-1% מהמקרים. בהתבסס על מחקרים רב מרכזיים אחרים של חדרי מיון , שיעור האיבחונים של אנפילקסיה נראה כהערכת חסר.

במרבית הביקורים (87%), צוות חדר המיון רשם תרופות למטופלים. חסמי היסטמין 1 היו התרופות הנפוצות ביותר, כאשר ב-62% מהמקים המטופלים קיבלו תרופות אלה. השימוש בקורטיקוסטירואידים היה ב-37% מהמקרים. השימוש בחסמי היסטמין 2 היה ב-11% מהביקורים.

Epinephrine היה בשימוש ב-11% מהמקרים, ו-beta2-agonists ב-3.3% מהמקרים.

המומחים דנו במימצאים ובדרכים לטיפול אפקטיבי יותר באנפילקסיה במסגרת חדר המיון. נראה שהייתה הסכמה שאין צורך לחכות לשוק אנפילקטי כדי לטפל ב-Epinephrine  ושכאשר קיימת תגובה אלרגית שמערבת יותר מאשר איבר אחד – המטופל צריך לקבל את התרופה, כיוון שאין לדעת מי מהמטופלים יתקדם מתגובה אלרגית לשוק אנפליקטי.

אנשי חדר המיון, למרות שהם פועלים במסגרת של לחץ זמן, צריכים להיות ערים להנחיות הטיפול באנפילקסיה, מציינים עורכי המחקר. למשל, עליהם לדעת שמטופל שסבל מאנפילקסיה נמצא בסיכון להתקף חוזר וחייב להיות משוחרר עם זריקה עצמית של Epinephrine , ועם הפנייה למומחה לאלרגיה לצורך המשך הערכה וטיפול.

AAAAI 62nd Annual Meeting: Abstract 1185. Presented March 7, 2006.

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן