הדבקות בזיהומים לאחר ניתוח מעקף בעורק הלב גורמים לשיעורי תמותה גבוהים יותר בנשים (Archives of Internal Medicine)

רמות גבוהות יותר של זיהומים בנשים שעברו ניתוח למעקף בעורק הלב מסביר מדוע לנשים יש סיכוי גבוה יותר לא לשרוד את התהליך בהשוואה לגברים.

יותר מחצי מליון ניתוחי מעקף העורק הלב (CABG) מבוצעים בארה”ב מידי שנה, מה שהופך את התהליך לנפוץ ביותר.

הרופאים מודעים לעובדה שלנשים העוברות את הפרוצדורה יש סיכוי גבוה יותר למות במהלך האשפוז ביחס לגברים.
הסיבות לכך יכולות לנבוע מהבדלים בגודל העורק או בגלל רמה גבוהה יותר של מחלות ומצבים אחרים בקרב הנשים, אולם סיבות אלה הינן עדיין שנויות במחלוקת.

צוות חוקרים במישיגן, הניח שחלק מהשוני יכול להיות מוסבר ע”י הבדלי מין הקשורים לשיעור הדבקות בזיהומים והתוצאה מכך.
לשם בדיקת התיאוריה שלהם הם בדקו 9,218 אנשים הנהנים מקצבה רפואית (5,749 גברים ו- 3,469 נשים) אשר עברו CABG בין 1997 ל- 1998.
1,122 (12.2%) מהנבדקים נדבקו בזיהום במהלך האשפוז לאחר הניתוח.

החוקים מצאו שהנשים היו בעלות סיכון גבוה יותר לפתח זיהומים ביחס לגברים.
הזיהומים הנפוצים (כולם יותר בנשים מאשר בגברים) היו זיהומי: שתן, עיכול, נשימה, עור ותת-עור.

יותר מטופלים שנדבקו בזיהומים (כלומר נשים) מתו בבית החולים ושיעורי התמותה הגבוהים המשיכו תוך מעקב של 100 ימים לאחר תקופת האשפוז.

לעומת זאת, הקשר בין הדבקות בזיהומים לבין התמותה היה חזק יותר בגברים מאשר בנשים: לגברים שנדבקו בזיהום היה סיכון גבוה פי 3 למות ביחס לגברים ללא זיהום, בזמן שנשים הגבירו את הסיכון רק פי 1.8.

מתוצאות המחקר עולה כעת שברור שזיהומים הם פקטור חשוב בהערכת הקשר בין במינים לתמותה לאחר ניתוח CABG.


Doctor’s Guide לדיווח ב-

Arch Intern Med. 2006; 166: 437-443

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן