אימון שרירי הנשימה משפר את התפקוד בחולי אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

תוצאות מחקר חדש מוכיחותכי חולים הסובלים מאי-ספיקת לב וחולשת שרירי נשימה, יכולים להרוויח משמעותית משימוש במכשיר לאימון שרירי הנשימה.

החוקרים מציינים כי למרות שקיימות עדויות ליתרון שבאימון שרירי הנשימה בחולי אי-ספיקת לב, מעולם לא נערכו מחקרים רנדומלים בנושא.

לכן, החוקרים ערכו מחקר בו חילקו 32 נבדקים לתכנית ביתית של 12 שבועות, באמצעות Threshold Inspiratory Muscle Training Device עם לחץ אינספירטורי מקסימלי סטטי שנשמר על 30%, או לתכנית פלסבו.

אימון השרירים הביא לשיפור של 115% בלחץ השאיפה המקסימלי, עליה של 17% בצריכת החמצן המקסימלית ועליה במרחק ההליכה במבחן 6 דקות הליכה, ממוצע של 449 מטרים ל-550 מטרים.

המשתתפים שקיבלו טיפול פעיל הראו גם שיפור בצריכת החמצן ועליה במדדי איכות החיים.

החוקרים מציינים כי למרות שהאימון לא נמשך מעבר ל-12 שבועות, חלק מהאפקט על לחץ השאיפה המקסימלי ועל איכות החיים נותר גם לאחר שנה אחת.

בשילוב עם התצפיות ממחקרים קטנים, החוקרים טוענים כי הנתונים מצביעים על כךשאימון שרירי הנשימה היא התערבות בטוחה שניתן לשקול לטיפול בחולי אי-ספיקת לב כרונית, בעיקר באלו הסובלים מחולשת שרירי הנשימה.

לאור הממצאים הללו, החוקרים מסכמים כי יש מקום לבצע בדיקות סקר לבדיקת חולשת שרירי נשימה בחולי אי-ספיקת לב.

J Am Coll Cardiol 2006;47:757-763.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן