טיפול בבוסנטן קשור למקרים נדירים של הפטוטוקסיות (FDA)

רשות ה- FDA וחברת אקטליון פירסמו הודעה, בה הן מזכירות לציבור הרופאים את הצורך לבצע בדיקה של תפקודי כבד פעם בחודש, במטופלים שמקבלים טיפול בבוסנטן (TRACLEER).

בוסנטן היא תרופה הניתנת כטיפול ליתר לחץ דם ריאתי. היא מביאה לשיפור ביכולת לבצע מאמצים ובולמת את קצב ההתדרדרות הקלינית.

התזכורת מבוססת על דיווחים נדירים של הפטוטוקסיות במטופלים שנוטלים בוסנטן. אחד מהדיווחים הוא על אישה שטופלה ליתר לחץ דם ריאתי מאז הילדות, אישה שקיבלה גם מספר תרופות אחרות בשל תחלואה נוספת.

אחרי שנה של טיפול בבוסנטן במינון המומלץ, בדיקות הדם של המטופלת הראו עלייה בערכי ה- alanine aminotransferase (ALT), למרות שהרמה נשארה בתחום התקין. אחרי 9 חודשי טיפול נוספים, נראו עליות חדות ברמות הבילירובין והאמינוטרנפרזות, והטיפול הופסק. עם זאת, רמות ה- ALT וה- aspartate aminotransferase (AST) נשארו גבוהות ורמת הבילירובין המשיכה לעלות. ביופסיה שנעשתה במהלך אישפוז הראתה שחמת בכבד, מצב שחלף לבסוף, 7 חודשים אחרי הפסקת הטיפול בתרופה.

על מנת לעקוב אחרי התפתחות של שחמת במטופלים הנוטלים בוסנטן, ה- FDA ממליצה לבצע בדיקה חודשית של תפקודי כבד. יש לבצע שינויים במינון התרופה, במידה ורמות ה- AST/ALT מגיעות לפי 3-5 מאשר הגבול העליון של הנורמה.

במידה והרמות מגיעות לפי 5-8 מהגבול העליון של הנורמה, יש להפסיק את הטיפול, לבצע בדיקת תפקודי כבד פעם בשבועיים לפחות, ולהחזיר את הטיפול במידה והרמות חוזרות לתחום התקין. עלייה של רמות ה- AST/ALT לרמה של מעל פי 8 מהגבול העליון של הנורמה, מצדיקה הפסקה תמידית של הטיפול.

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן