מבדק הזרימה הבין-נשימתית הממוצעת אינו יעיל באבחון אסטמה באתלטים (Thorax)

הערכת הזרימה הבין-נשימתית הממוצעת ((FEF50, המתבצעת לבד או בשילוב מבחני FEV1, אינם עוזרים באבחון אסטמה הנגרמת מאימונים באתלטים.

כיום, מבחן FEV1 נחשב האידיאלי לאבחון אסטמה הנגרמת מאימונים באתלטים. אולם, מחקרים קודמים מרמזים על כך שהרגישות והספציפיות של מבחן זה יכולים להיות משופרים ע”י מדידת ה-  FEF50.

ע”מ לבדוק סוגיה זו, הוערכו מדדי ה- FEF50 וה- FEV1 ב- 116 אתלטים שאובחנו ברובם לאסטמה הנגרמת מאימונים.

בהמשך לאימון או לאתגר היפרוונטילציה אאוקפנית רצונית, הכנסת טיפת FEV1 של לפחות 10% או FEF50 מלא של לפחות 26%, היוו אינדיקציה לאסטמה הנגרמת מאימונים.

נמצאה מובהקות בין השינויים ב- FEV1 לאלה של ה- FEF50.

בהתבסס על מבחן ה- FEV1 ל- 60 מהנבדקים הייתה אסטמה הנגרמת מאימונים. אולם, אם היו מתבססים על מבחן ה- FEF50 בלבד, 21 מאותם הנבדקים לא היו מאובחנים כאסטמתים.

בנוסף, אם היו מורידים את טיפת ה- FEF50 ל- 14%, 13 מהנבדקים היו מקבלים תוצאה שגויה.

הממצאים מרמזים על כך שהוספת הערכת FEF50 למבחן ה-   FEV1אינה עוזרת באבחון אתלטים כחולים באסטמה. בנוסף, לא ניתן להסתמך על מבחן ה- FEF50 באבחון אוכלוסייה זו עקב רגישותו הגבוהה.

לדיווח במדסקייפ

Thorax. 2006;61:94-96, 111-114

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן