מחקר אפידמיולוגי בקרב אנשים הסובלים ממחלת לב כלילית (CHD) מצא שמטופלים שעברו אוטם חריף של שריר הלב (AMI) נטו להשתמש פחות בחוסמי בטא וסטטינים מחולי CHD אחרים שסבלו מתעוקה יציבה ( stable angina ).
מחקר מבוקר מקרה זה כלל 916 חולים שהופעת ה-CHD הראשונה שלהם הייתה או AMI ו-468 מטופלים שהמחלה הופיעה אצלם לראשונה בצורה של תעוקה יציבה. החוקרים בחנו את מאגרי המידע של הטיפול התרופתי בחולים אלה, אספו מידע של סגנון חיים ונתונים דמוגרפיים וניסו לבחון את הקשר בין הטיפול התרופתי לחומרת ה-CHD במשתתפים.
המימצאים הראו כי החולים שסבלו מ-AMI נטו להיות גברים, מעשנים, בעלי יתר לחץ דם, לא פעילים גופנית בהשוואה לסובלים מתעוקה. כאשר נותח המידע המתייחס לטיפולים התרופתיים נמצא הבדל גדול ומובהק סטטסיטי באשר לשימוש בסטטינים (רק 19% בקרב אלו שסבלו מ-AMI לעומת 40% מאלו שסבלו מתעוקה יציבה), וחוסמי בטא (19% לעומת 48% בהתאמה).
החוקרים מסכמים ששימוש לאחרונה של סטטינים וחוסמי בטא קשור ביחס סיכון נמוך יותר לאירועי MI מאשר לתעוקה יציבה בחולים חדשים של CHD . החוקרים מזהירים שהמחקר אינו יכול להוכיח שהתופעה נגרמת כתוצאה מהשינוי בטיפול התרופתי אלא רק מצביעה על קשר, ושיש צורך כמובן במחקר קליני התערבותי לצורך כך. עם זאת, הם מציינים ששימוש רחב יותר בסטטינים וחוסמי בטא בקבוצות סיכון עשוי גם למנוע CHD וגם להפחית את הסיכון לאירועים חמורים של AMI בקרב חולי CHD ול”המירם” לאירועים פחות מסוכנים כמו תעוקה יציבה.
Ann Intern Med 2006; 144: 229-38
הערת המערכת: בעוד שנראה שיש קונצנזוס בשימוש מונע בסטטינים בקבוצות הנמצאות בסיכון ל-CHD , יש פחות ופחות הסכמה לגבי השימוש בחוסמי בטא בטיפול ביתר לחץ דם, בעיקר באוכלוסיה מבוגרת. במחקר זה לא הפרידו החוקרים בין שתי התרופות ולכן את המימצאים, שממילא כפי שהמחברים עצמם כותבים, יש לקבל בזהירות רבה בגלל שמדובר במחקר תצפיתי בלבד, בעיתיים גם מבחינה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!