רק מיעוט מהמטופלים עם שבץ מוחי מקבלים tPA, בעיקר בגלל הגעה מאוחרת לבית החולים (Neurology)

לפי מחקר חדש, רק מיעוט מהמטופלים שלוקים בשבץ מוחי לא המורגי, מקבלים טיפול ב- tissue plasminogen activator (tPA), תרופה שידועה כמשפרת תחלואה ותמותה הקשורה במצב זה.

החוקרים מסבירים, כי ברוב המקרים, ה- tPA לא ניתן בגלל שהמטופלים לא הגיעו ב- 3 השעות הראשונות שלאחר התפתחות השבץ, פרק הזמן שמאפשר התערבות שכזאת.

החוקרים עברו על 2,566 תיקים רפואיים של מטופלים, שהגיעו לבית החולים בשל שבץ מוחי. מבין כלל המטופלים, רק 330 יכלו לקבל טיפול ב- tPA. הסיבות לפסילת הטיפול ב- tPA, כללו עדות לדימום ב- 21% מהמקרים, היעדר מידע לגבי התחלת התסמינים ב- 35% מהמקרים, הגעה לבית החולים יותר מ- 3 שעות אחרי התחלת התסמינים ב- 38% מהמקרים והתוויית נגד אחרת לטיפול ב- 6% מהמקרים.

מבין המטופלים שיכלו לקבל טיפול ב- tPA, רק 13% קיבלו את הטיפול. גורמים שניבאו קבלה של טיפול ב- tPA כללו מין זכר, שימוש בשירותי רפואה דחופים והתפתחות מהירה של תסמינים.

סיכום הנתונים הראה, שמתוך 2,097 מטופלים שהגיעו לבית החולים עם שבץ מוחי לא המורגי, רק 43 (2.1%) קיבלו טיפול ב- tPA.

החוקרים ממליצים לציבור, ללמוד את סימני האזהרה לשבץ מוחי, ולהתקשר בדחיפות למוקד עזרה רפואית, במקרה של הופעת הסימנים. חשוב לתעד את זמן הופעת התסמינים, מידע שיכול לעזור בהחלטות לגבי הטיפול.

הערת מערכת: לאחרונה דיווחנו על כנס מיוחד שערך האיגוד הנוירולוגי, אשר עסק בתחום הטיפול ב- tPA. בקישור זה אתם מוזמנים לעיין ולהאזין להרצאות שניתנו בכנס זה.

Neurology 2006;66:306-312.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן