שתל מעקף בעורק הלב מפחית את מקרי האוטם בשריר הלב

השתלת מעקף בעורק הלב (CABG) מסייעת בהפחתת מקרי האוטם בשריר הלב (MIs) בהשוואה להתערבות פרקוטנאית כלילית (PCI).

תוצאותיו אלו של מחקר הכולל מטופלים המצויים בשלב 3 בטיפול מונע של הרחבה מחדש של כלי הדם בעורק הלב (CARP), הוצג בכנס השנתי של “איגוד מנתחי בית החזה” (STS).

לדברי צוות החוקרים, זהו המחקר הראשון שחושף את ההבדלים במניעת MI לאחר ניתוח של כלי הדם בשתי השיטות CABG ו- PCI.
במחקר זה של 222 מטופלי CARP החוקרים בדקו והשוו את הישנות מקרי ה- MI ואת היקף הרווסקולריזציה לאחר CABG (ב- 91 מהנבדקים) לעומת PCI (ב- 131 מהנבדקים).

לאחר CABG נמצאה הפחתה משמעותית בהישנות אירועי ה- MI אך התרחשו יותר מקרים של מחלות בכלי הדם בקבוצה זו.
בנוסף, ניתן היה להבחין בנטייה של תקופת אשפוז קצרה יותר במטופלים שעברו CABG.

תוצאות המחקר מצאו גם שהסבירות לפתח MI קשורה לשלמות הרווסקולריזציה (הוגדר כמספר כלי הדם שעברו רווסקולריזציה בהשוואה למספר כלי הדם המשמעותיים המציגים יותר מ- 70% של היצרות). טיפול ב- CABG נמצא קשור ל- 98% בשלמות הרווסקולריזציה לעומת 61.9% בטיפול ב- PCI.

לא נמצא הבדל בשיעור התמותה בין שתי הטכניקות.

הסיבות לשיעור מוגבר ב- MI ב-PCI אינו ידוע, אך מתרחש ככל הנראה אודות לשלמות הרווסקולריזציה בקבוצת ה- CABG.
גורמים נוספים שתורמים להבדלים הינם תזמון ביצוע הטכניקה הנבחרת או הפסקה בשימוש בתרופות נוגדות טסיות דם מספר ימים לפני ביצוע האופרציה.

לדיווח ב- Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן