תרופה נוירופרוטקטיבית מביאה לשיפור תוצאות לאחר שבץ איסכמי (N Engl J Med)

תוצאות מחקר חדש מעידות כי התרופה הנוירופרוטקטיבית הראשונה שהראתה תוצאות חיוביות במחקר בשלב 3 מביאה לירידה משמעותית במוגבלות בעקבות שבץ איסכמי.

במחקר השתתפו 1699 חולים שעברו שבץ איסכמי, שחולקו באקראי לטיפול בעירוי של 72 שעות ב-NXY-059 (AstraZeneca) או פלסבו, תוך 6 שעות מהשבץ. המדד העיקרי היה מוגבלות לאחר 90 ימים כפי שנמדדה לפי Rankin Scale, כאשר 0 פירושו שאין כלל מוגבלות ו-5 מעיד על ריתוק למיטה וצורך בטיפול קבוע.

החוקרים דיווחו על ירידה משמעותית בשיעורי המוגבלות בקבוצת ההתערבות, לאחר 90 יום. Odds Ratio לשיפור עמד על 1.20 בכל הקטגוריות של מדד Rankin.

עם זאת, שיעורי התמותה ושיעורי תופעות לוואי (חמורות ולא-חמורות) היו דומים בשתי הקבוצות. טיפול פעיל לא הביא לשיפור בתפקוד נוירולוגי בהשוואה לטיפול פלסבו. במשתתפים שטופלו בנוסף ב-Alteplase נרשמה גם ירידה בדימום תוך-גולגולתי.

תרופות נוירופרוטקטיביות אינן משפיעות כלל על העורקים בכל הקשור לתיעול מחדש (Recanalization) או הגברת הזרימה. מנגנון הפעילות הוא בתיקון חוסר האיזון ברמה התאית המביאה לחסימה. התרופה סופגת רדיקלים חופשיים.

מחקר שני שנערך כיום, כולל 3200 משתתפים, ונועד לאשרר את תוצאות המחקר הנוכחי. תוצאות המחקר צפויות בשנת 2007. אם התוצאות יהיו חיוביות, ניתן לצפות לאישור FDA.

העורך מזהיר כי למרות שהתרופה נראית מבטיחה, תוצאות NXY-059 עשויות לאבד את היתרונות המשמעותיים בתמונה הכוללת של שבץ איסכמי. הוא כותב כי ייתכן שיש למצוא אסטרטגיות יעילות בכדי לספק הגנה למערכת הנוירווסקולרית כולה, ולא לצמצם את הפגיעה ברמת התא הנוירונלי בלבד.

N Engl J Med 2006;354:588-600.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן