הקשר בין Trasylol ורעילות כלייתית ואירועים איסכמיים

FDA פירסם אזהרה באשר לסיכון לרעילות כלייתית ואירועים איסכמים בעקבות טיפול בזריקות Aprotinin (Trasylol), בחולים שעוברים ניתוח מעקפים (CABG).

האזהרה מבוססת על נתונים ממחקרים תצפיתיים שפורסמו לאחרונה ב-NEJM ועיתונים נוספים.

מהנתונים מהמחקר הראשון עולה כי Aprotinin קשור בסיכון מוגבר לרעילות כלייתית חמורה, אוטם שריר הלב (MI) ושבץ, בהשוואה ל-Aminocaproic Acid, Tranexamic Acid, או העדר כל טיפול במטופלי CABG.

הסיכון לרעילות כלייתית קיבלה תמיכה במחקר שני במטופלי CABG, בו נערכה השוואה בין Aprotinin ובין תרופה נוספת. מאחר ששני המחקרים היו תצפתיים, קיימות מגבלות אינהרנטיות, כולל סיכון מוגבר בתחילת המחקר לתופעות לוואי במטופלים ב-Aprotinin.

עם זאת, לאחר תיקנון להבדלים ידועים בין הקבוצות, נותר קשר בין Aprotinin ובין סיכון מוגבר לתופעות לוואי.

ב-FDA מציינים כי הנתונים ממחקרים שנערכו לפני השיווק (n=3000) לא נמצאה כל עדות לסיכון מוגבר לרעילות כלייתית חמורה או אירועים קרדיווסקולרים במטופלי CABG שטופלו ב-Aprotinin, בהשוואה לפלסבו. עם זאת, במחקר אחד נמצא קשר בין Aprotinin ובין סיכון מוגבר לסגירת השתל.

ב-FDA עוברים כרגע על כל המיד הקיים, בכדי לבדוק את הפרופיל הבטיחותי של התרופה ולקבוע אם יש מקום לשנות את ההתוויות או אם נדרשות פעולות אחרות.

בינתיים, רופאים צריכים לשקול להגביל את הטיפול ב-Aprotinin לנבדקים בהם צמצום איבוד הדם הוא הכרחי ועולה על הסיכונים האפשריים. במטופלים ב-Aprotinin יש לנטר ולעקוב מקרוב אחר הופעת רעילות, בעיקר לכליות, ללב ולמערכת העצבים המרכזית.

Aprotinin משמש כטיפול מונע בכדי להקטין את איבוד הדם סביב ניתוחים ואת הצורך בעירויי דם במטופלי CABG.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן