טיפול בבוסנטן (טרקליר) קשור בעליה בשיעור ההישרדות בסקלרוזה מערכתית המלווה ביתר לחץ דם ריאתי (Heart)

במחקר אורכי שארך 6 שנים (נתוני המחקר נאספו פרוספקטיבית ורטרוספקטיבית), אובחנו ע”י צינתור לבבי 92 מטופלים הסובלים מסקלרוזה מערכתית המלווה ביתר לחץ דם ריאתי (SSc-PAH).

המטופלים קיבלו טיפול בסיסי או מתקדם כפי שיפורט.

משנת 2002, טווח הטיפולים הורחב ואיפשר לכלול את התרופה Bosentan (Tracleer). נטילת Bosentan היתה באופן כללי כטיפול מקו ראשון.

שיעור ההשרדות נמדד מהיום שבו אובחנו המטופלים ע”י הצינתור כסובלים מיתר לחץ דם ריאתי. מרחק ההליכה המצטבר במשך 6 דקות והמדדים ההמודינאמיים במטופלים נמדדו ביום האבחנה ולאחר לפחות כחודש מתחילת הטיפול.

במחקר, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות: קבוצת הביקורת ההיסטורית (HCG) שכללה 47 מטופלים (כולם בקבוצה קיבלו את הטיפול הבסיסי, 27 מהם טופלו גם בפרוסטנואידים) וקבוצת הטיפול בתקופה הנוכחית (CTE) שהכילה 45 מטופלים שקיבלו כולם Bosentan כטיפול מקו ראשון.

שיעור ההישרדות בקבוצת ה- HCG היה 68% בשנה ו- 47% בשנתיים לעומת 81% בשנה ו- 71% בשנתיים בקבוצת ה- CTE.

ההתנגדות בכלי הדם הריאתיים עלתה ב- HCG ובקבוצת ה- CTE היא נשארה יציבה במשך ממוצע של 9 חודשים.

לסיכום, שיעור ההשרדות במטופלים הסובלים מ-  SSc-PAH עלה בטיפול של התקופה הנוכחית.

בניגוד לחולים שטופלו בעבר בטיפול הבסיסי המשולב בפרוסטנואידים, שיעור ההישרדות המשופר של החולים שעברו את הטיפול בתקופה הנוכחית, קשור לחוסר ההדרדרות בהמודינאמיקה.

Heart 2006, Jan 31

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן