קווים מנחים לפיקוח המדד הגליקמי בחולים מאושפזים

שני איגודים רפואיים גדולים “איחדו כוחות” בפירסום המלצות שמטרתן שיפור הטיפול ברמת הגלוקוז בדם החולים המאושפזים בבתי חולים.

בכנס שנערך בשבוע שעבר בוושינגטון, חברים באגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית (AACE) וחברים באגודה האמריקאית לסוכרת, נפגשו ע”מ לדון במעמדו הנוכחי של הטיפול הגליקמי בחולים המאושפזים בבתי-חולים וכיצד ניתן לשפרו.

אוסף ההמלצות החדשות בסיומו של כנס זה עולות בקנה אחד עם תוצאותיו של מחקר שפורסם ב- The New England Journal of Medicine. ממצאיו מוכיחים שבקרה מוגברת של רמת הגלוקוז בדם ביחידות רפואיות לטיפול נמרץ, מפחיתה את רמת תחלואה במטופלים ובמקרים מסויימים גם את שיעור התמותה מהיפר-גליקמיה.

ההמלצות החדשות מתבססות על קווים מנחים שפורסמו ב- 2003. מאז, בתי-חולים רבים לקחו על עצמם את האתגר אשר בשיפור הפרוטוקולים הקשורים בבקרה גליקמית. לשם כך, מטרתו העיקרית של הכנס הנוכחי היתה לזהות מכשולים שיקשו ביישום הפרוטוקולים הרלוונטים לבקרת רמת הגלוקוז בחולים מאושפזים.

מתוך התבטאות שהועלתה בכנס, ניתן כעת להבין את חשיבותה של הבקרה הגליקמית בתוך בבתי-החולים: לפחות לאחד מתוך ארבעה מטופלים יש סוכרת ועל כל שני מטופלים הידועים כחולים בסוכרת, חולה חדש נוסף מאובחן עם היפרגליקמיה. 

בזמן שסוכרת והיפרגליקמיה מקושרות באופן ניכר לתחלואה, למוות ולעלויות כספיות גבוהות בבתי-החולים, בקרה גליקמית יעילה תפחית משמעותית תוצאות אלה.


תמצית ההמלצות שהועלו בכנס:

·        זיהוי רמות גבוהות של גלוקוז בדם בכל המאושפזים.

·        ליצור צוות רפואי מולטידיציפלינרי בכל בתי-החולים למען פיקוח ספציפי בסוכרת.

·        ליישם פרוטוקולים הקשורים לבקרת רמת הגלוקוז בדם ביחידות ובמחלקות השונות בבתי-החולים.

·        תכנון תוכניות חינוכיות לצוות הפרסונל שאחראי באופן ישיר על חולים סוכרתיים.

·        להשתדל ליצור מעבר חלק למטופלים המאושפזים (ודורשים פיקוח על רמת הגלוקוז) בשחרורם מבית-החולים.

לדיווח במדסקייפ


סקירת המחקר מ- NEJM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן