מעבר מקוניום תוך-רחמי בילודים בעלי משקל לידה נמוך מאוד: סמן לתוצאות שליליות – מאת דר’ ברזילי, עורך רפואת נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם מעידות כי בילודי VLBW, קשורה הופעת מעבר מקונים תוך-רחמי לתוצאות שליליות סמוך למועד הלידה.

מטרת המחקר היתה לקבוע את שכיחות המקרים של מעבר מקונים תוך-רחמי ואת שיעור הסיבוכים הקשורים אליהם בקרב ילודי VLBW.

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות והערכה פרוספקטיבית של דגימות שליה של 431 ילודי VLBW שנותרו בחיים למשך יותר מ-24 שעות. מקרים שבהם נמצאו עדויות היסטולוגיות למקוניום נבחנו מחדש וההמוסידרין סולק מהאנליזה באמצעות צביעה שלילית לנוכחות ברזל.

האנליזה הסטטיסטית בוצעה באמצעות chi (2), רגרסיה לוגיסטית, t-test ומבחן Kruskal-Wallis.

70 הילודים (16.2%) שבהם נמצאו עדויות שלייתיות למעבר מקונים תוך-רחמי היו צעירים יותר, שקלו פחות, והופיעה בהם עליה בסבירות ללידה בניתוח קיסרי (P=0.006), לאינטובציה בחדר הלידה (P=0.02), לקבלת chest compression (P=0.003), להופעת צורך בהחייאה (P=0.001), ולהתפתחות דימומים תוך-חדריים מדרגה III-IV (P=0.011), בהשוואה לילודי קבוצת הביקורת.

החוקרים מסיקים כי הערכה מיקרוסקופית של ממברנות השליה מעידה כי מעבר תוך-רחמי של מקונים מתרחש בכ-16% מהילודים הפגים וקשור לתוצאות שליליות של הלידה, כולל צורך בהחייאה בחדר הלידה ועליה בסיכון לדימומים חדריים מדרגה III-IV.

J Perinatol. 2006 Feb;26(2):125-9.

הערות עורך: מזמן ידוע כי מעבר מקוניום במי השפיר מעיד על מצוקה עוברית בתינוקות במועד. החידוש במחקר זה הינה העובדה שגם פגים יכולים להעביר מקוניום ואף אצלם זהו סימן פרוגנוסטי פחות טוב. מפתיעה העובדה כי האנליזה של קרומי השלייה חשפה את העובדה שאחד מתוך 6 ילודים במשקל לידה נמוך במיוחד מעביר מקוניום טרם הלידה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן