טיפול בחסמי ביתא לאי ספיקת לב עשוי להביא לשינויים בהרכב הגוף (International Journal of Cardiology)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בחסמי ביתא עלול להביא לשינוי בהרכב הגוף, בחולים עם אי ספיקת לב כרונית (CHF), בעיקר עליה ברמות השומן בגוף.

לדברי החוקרים, קכקסיה היא גורם סיכון בלתי-תלוי בחולי CHF. הם מציינים כי עדויות חדשות מצביעות כי הפרוגנוזה טובה יותר בחולי CHF עם BMI מוגבר ומסת שומן גבוהה יותר. חסמי ביתא יכולים להקטין את הוצאת האנרגיה ולשפר את יעילות ניצול הסובסטרטים.

החוקרים עקבו במשך חצי שנה אחר השינויים בהרכב הגוף של 41 חולי CHF, שאינם סובלים מקכקסיה, שטופלו בחסמי ביתא. באמצעות Bioimpedance מדדו את הרכב הגוף. מבין 41 המשתתפים, 16 טופלו בחסמי ביתא בתחילת המחקר, בסיום תקופת המעקב כל המשתתפים טופלו בחסמי ביתא.

לא נרשמו שינויים במשקל הגוף, BMI, או Total Body Water. עם זאת, סך מסת השומן בגוף עלתה ב-28 משתתפים, עם עליה ממוצעת לקבוצה מ-27.4 ל-28.3 ק”ג (P<0.01). אחוז השומן בגוף עלה ב-33 נבדקים, עם עליה כוללת מ-32.3% ל-33.4% (P<0.001).

החוקרים מסכמים כי מהתוצאות עולה שהעליה במשקל הגוף נובעת בעיקרה מעליה בשומן הגוף. נראה כי טיפול בחסמי ביתא שומר על מאגרי האנרגיה.

החוקרים זיהו שיפור בסיווג NYHA (מ-2.9 ל-2.4, P<0.001) ושאלון Minnesota Living with Heart Failure Questionnaire (מ-48 ל-32, P<0.001).

בדיון שנערך, טענו החוקרים כי מעניין לציין שממחקרים שטרם פורסמו עולה כי מסת שומן טובה להישרדות בחולי CHF, בהשוואה לרקמות רזות. לדבריהם, יש מקום לבדוק את הטיפול בחסמי ביתא בהפרעות אחרות.

Int J Cardiol 2006;106:319-322.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן