האם קוצב לב דו-חדרי מסייע למטופלים בקוצב לב המפתחים אי ספיקת לב חמורה?

ממחקר חדש עולה כי בהשוואה לקוצב חדר ימני (RVP), השתלת קוצב לב דו-חדרי (BVP) מביא שיפור משמעותי במרחק ההליכה, תסמינים ותפקוד המודינמי.

חולים עם קוצב לב ימני, הנפתחים אי ספיקת לב חמורה, עשויים להרוויח מהצבת קוצב לב דו-חדרי (Biventricular Pacing).

BVP מומלץ לשימוש בחולים עם העדר סינכרון בין החדרים, המוגדר כמשך QRS רחב, משנית לחסם מערכת ההולכה השמאלית (Left Bundle Branch Block). החוקרים ציינו כי RVP סטנדרטי מביא לתמונת אק”ג דומה לזו של LBBB ומחמיר את התפקוד הלבבי ואי ספיקת לב. לכן, באופן תיאורטי, חולים עם קוצב לב סטנדרטי המפתחים אי ספיקת לב חמורה, ירוויחו ממעבר ל-BVP.

במחקר השתתפו 10 חולים עם קצב קוצב דומיננטי וללא LBBB באק”ג הקודם, שפיתחו אי ספיקת לב חמורה (NYHA Class III-IV), לאחר שטופלו בקוצב ימני סטנדרטי לברדיאריתמיה. ב-8 נבדקים השתמשו ב- dual chamber rate responsive (DDDR) pacing system, כולל 4 עם High Degree AV Block ו-4 עם מחלת Sinus Node. ב-2 משתתפים היתה ventricular rate responsive (VVIR) systems לפרפור עליות כרוני וברדיקרדיה. בזמן השתלת המכשיר הראשון, 5 נבדקים סווגו עם אי ספיקת לב בדרגת NYHA Class I/II. בתחילת המחקר, 4 משתתפים סבלו מפרפור פרוזדורים פרמננטי. LVEF היא קטן/שווה ל-25% בכל המשתתפים וחציון הקוטר הדיאסטולי של החדר השמאלי היה 69 מ”מ.

זמן החציון מהצבת קוצב הלב הראשוני עד להצבת BVP עמד על 5.7 שנים. הצבת BVP בוצעה ע”י הוספת ליד דרך העורקים הקורונרים לחדר השמאלי (Transvenous), אך בנבדק אחד היה צורך להציב את הליד באמצעות Sternotomy. כל הפרמטרים של הקצב, דוגמאת השהיית AV, VV Interval, קצב במנוחה, ותגובה לקצב, ייוצבו באופן אופטימלי בכל הנבדקים. לאחר תקופת הרצה של חודש, שנועדה להבטיח את התפקוד ההולם של הקוצב הדו-חדרי, הנבדקים חולקו באקראי לתקופה של חודשים ב-RVP או BVP. לאחר תקופה זו, החוקרים החליפו בין הנבדקים בכל קבוצה. החוקרים אספו את הנתונים אודות מרחק ההליכה במסדרון ב-6 דקות, מדדי BNP, ניתוח אקו-לב ומדד תסמינים מפושט, לפני הצבת BVP, בזמן העברת הנבדקים בין הקבוצות, ובסיום המחקר.

במהלך תקופת BVP חל שיפור משמעותי במרחק ההליכה, רמות BNP ומדד התסמינים, בהשוואה לתחילת המחקר ותקופת RVP. בניגוד לכך, במהלך תקופת RVP, מדדים אלו הראו מגמה לכיוון הדרדרות בהשוואה לתחילת המחקר, אך ההבדלים לא היו משמעותיים.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדי אקו-לב בין המצב בתחילת המחקר ובתקופת המעקב, באף אחת מהקבוצות. החוקרים ייחסו זאת למספר המשתתפים הקטן במחקר. עם זאת, הם מציינים כי הירידה המשמעותית ברמות BNP בתקופת BVP מרמזים על יתרון המודינמי המשתקף במדדי BNP, למרות העדר שינוים משמעותיים באקו.

במהלך תקופת RVP, 6 נבדקים ביקשו לעבור לקבוצה השניה בשלב מוקדם יותר, אף אחד מהנבדקים בקבוצת BVP לא ביקש לעבור לקבוצה השניה. זמן החציון עד למעבר בין הקבוצות עמד על 11 ימים. בסיום המחקר, כל משתתף התבקש לדרג את הקוצב המועדף, 9 מ-10 משתתפים העדיפו את BVP על פני RVP, משתתף אחד לא החליט.

למרות המגבלות הברורות של המחקר הנובעות מהמספר הקטן של משתתפים, החוקרים מאמינים כי מדובר במחקר הראשון שבדק את התוצאות ארוכות הטווח של RVP (חציון של 5.7 שנים), ומייצג את הספקטרום של מושתלי קוצבי לב. הם מדגישים כי מבנה המחקר שולל אפקט פלסבו ומאפשר להם להשתמש במשתתפים עצמם כקבוצת ביקורת, ומעלה את הסיכוי לזהות הבדלים אמיתיים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן