האם ניתן לטפל באספירין לאחר דימום תוך-מוחי? (Neurology)

ממחקר חדש עולה כי טיפול בנוגדי-טסיות אינו קשור בסיכון מוגבר להישנות דימום תוך-מוחי (ICH).

מטרת המחקר היתה לבדוק אם טיפול בנוגד טסיות מגביר את הסיכון לדימום תוך-מוחי חוזר.

החוקרים בדקו נתונים מחולים שסבלו מדימום לובארי תוך מוחי (n=127) או דימום תוך-מוחי עמוק (n=80). החוקרים עקבו אחר השורדים באמצעות ראיון טלפוני שנערך 3 ו-6 חודשים לאחר האירוע, ולאחר מכן לאחר כל 6 חודשים.

החוקרים מצאו כי 46 מהמשתתפים (22%) החלו בטיפול בנוגדי-טסיות במהלך תקופת המעקב, בעיקר למניעת מחלת לב איסכמית. אינדיקציות אחרות כללו פרפור פרוזדורים, מסתם לב מלאכותי, או שבץ איסכמי/Transient Ischemic Attack.

39 משתתפים במחקר סבלו מדימום תוך-מוחי חוזר, שיעור ההיארעות היה דגול יותר בקרב משתתפים שסבלו מדימום תוך-מוי לובארי, בהשוואה לדימום עמוק (שיעורי מצטברים לשנתיים של 22% לעומת 4%, בהתאמה, P=0.007). טיפול בנוגדי טסיות לא היה קשור בסיכון מוגבר להישנות ICH בקרב שורדי דימום תוך-מוחי לובארי (Hazard Ratio=0.8, 95% CI=0.3-2.3) או עמוק (HR=1.2, 95% CI-0.1-14.3).

למרות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים לשקול בזהירות טיפול נוגד-טסיות לאחר ICH, רק במקרים של סיכון גבוה לאירועים טרומבוטים.

במאמר מערכת צויין כי המחקר היה קטן ולכן בעל עוצמה סטטיסטית נמוכה. העורך הוסיף כי עד שיהיה מידע נוסף זמין באשר לטיפול בנוגדי-טסיות, יש להגביל את הטיפול למקרים ספציפיים עם סיכון נמוך לדימום חוזר.

Neurology 2006;66:206-209.

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן