הפקת לקחים ממקרי SARS לאור הפוטנציאל האפידמי של שפעת העופות

מומחים קנדיים טוענים כי ייתכן ובתי חולים יצטרכו לאמץ נהלים צבאיים במקרי פנדמיה של שפעת העופות, וחייבים לתכנן להתמודד עם מצב כזה.

בתי חולים בטורונטו שנאלצו להתמודד עם התפרצות SARS בשנת 2003 למדו בדרך הקשה שמשתלם להכין תוכניות ופרוצדורות לפני התפתחות מצב חירום.

SARS התפשט ברחבי דרום סין בשנת 2003 ובסופו של דבר התפשט ברחבי העולם דרך תיירים, והביא למותם של כ-800 איש והדבקתם של 8,000 לפני שהנגיף רוסן ביולי 2003.

הנגיף הביא למותם של 44 חולים בטורונטו והביא לבידודם של למעלה מ-10,000.

פנדמיה של שפעת העופות מזן H5N1 תהיה גרועה אף יותר. כרגע המחלה פוגעת בעיקר בעופות, אך היו מקרים בהם עברה לאדם והביאה למותם של כ-80 איש ב-6 מדינות. החשש הוא שהוירוס יוכל לעבור מוטאציה לשפעת הומנית, יתפשט בקלות ויביא למותם של מיליונים ברחבי העולם.

מומחי בריאות עולמיים טוענים כי אף אחד לא מוכן להתמודד עם מצב כזה. בקנדה הפיקו מספר לקחים ממקרי SARS אך אין ברשותם את כל המשאבים כדי להתמודד עם מצב כזה. המומחים טוענים כי הצפי הוא לשיעורי תקיפה של 34% בתקופה של 6 שבועות.

עובדה זו תגדיל את העומס על יחידות טיפול נמרץ, למרות שכבר במצב הנוכחי הן מצויות בקצה גבול היכולת. במהלך SARS יחידות טיפול נמרץ היו מוצפות, הצוותים הצטמצמו בעקבות המחלה, בעקבות בידודים ולאור החשש הגדול.

החוקרים מאמינים כי ייתכן ויש מקום לאמץ את הנהלים הצבאיים ולקבוע סדרי עדיפויות לפי מצבי חירום, בעיקר בזמנים בהם מספר החולים עולה על מספר המיטות, מכונות ההנשמה ואספקת התרופות.

הצבא השתמש במשך שנים רבות בקביעת סדרי עדיפויות במצבי חירום (Triage), המומחים מקנדה טוענים כי הם אימצו את שיטת הקידוד לפי צבע של הצבא בעצמם.

החולים המסווגים בצבע אדום הם אלו בעדיפות הגבוהה ביותר לקבלת טיפול ביחידת טיפול נמרץ. צהוב אלו החולים שעשויים להסתדר ללא טיפול ביחידת טיפול נמרץ, היה עדיף לאשפז אותם במקרה שהיו משאבים זמינים.

צבע כחול או שחור הם חולים שיקבלו טיפול פליאטיבי בלבד, להקטנת כאב וסבל לפני מותם, בעוד שחולים שיסווגו בצבע ירוק הם אלו שאינם זקוקים לטיפול דחוף.

בתי חולים צריכים גם לתכנן את צרכי הציוד מראש, ולנהל מו”מ בכל הקשור לחוזים ממשלתיים והסכמים, כך שהבירוקרטיה לא תביא לעיכוב בזמן חירום. מאחר שיהיה קשה מאוד לשלוט בחרושת השמועות מצד התקשורת, יש מקום לבסס מערכת תקשורת ברורה עם כל העובדים.

החוקרים מתארים כי במהלך תקופת SARS הם הקימו מערכת שיחות ועידה משלהם, קשה להפריד בין עובדות ובין בדיות. העובדים בקו הראשון הם לרוב האחרונים לגלות את האמת, ודבר זה חייב להשתנות.

גם ייעוץ ותמיכה פסיכולוגית יוכלו לסייע כמו גם שינויים קטנים כמו אספקת משקאות קרים לעובדים שמזיעים תחת החלוקים והמסכות שלהם.

עובדי בריאות היו חשופים בסיכון מוגבר להידבק ב-SARS מאחר שהוירוס התפשט במהלך ביצוע פרוצדורות להצלת חיים כמו הכנס צינור נשימה לחולה משתעל. הכותבים אומרים כי התייחסו אליהם כמנודים הן בקהילה והן בעיניי האוכלוסיה הכללית, דבר שהקשה עליהם מאוד.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן