האם חולים סוכרתיים מטופלים פחות ע”פ ההנחיות במצב של ACS ללא הרמת מקטע ST (מתוך Diabetes Care )

חולי סוכרת נוטים לקבל פחות טיפול בהתאם להנחיות של אירוע קורונרי אקוטי (ACS) ללא הרמת מקטע ST (או NSTSE ) , מאשר מטופלים שעברו אירוע זה ואינם סוכרתיים, כך מדווחת מהדורת ינואר של ה-Diabetes Care .

החוקר הראשי, ד”ר ג’ררד ברוגן טוען בראיון לרויטרס שקיימות עדויות מחקריות רבות המדגימות שחולים סוכרתיים נמצאים בסיכון גדול יותר מלא סוכרתיים למחלות לב וסיבוכיהן, ולכן טיפול מתאים בהם עשוי להיות משמעותי יותר מבחינת השפעתו על מצבם הרפואי.

במחקר שנערך נעשתה השוואה בין הטיפול שניתן לכל המטופלים שהגיעו למרכזים הרפואיים שהשתתפו במחקר,  עם חשש להתקף לב או כאב חזה, כאשר נבדקה מידת ההתאמה בין הטיפול שניתן לבין ההנחיות המקצועיות המקובלות.

נעשה ניתוח מידע של אופן הטיפול ב-46,000 מטופלים שאובחנו כסובלים מ-ACS ללא הרמת מקטע ST , ואשר טופלו ב-413 בתי חולים שונים.

נמצא שחולי סוכרת המטופלים באינסולין נטו לקבל פחות מלא סוכרתיים טיפול באספירין, חוסמי בטא, הפרין וחוסמי גליקופרוטאין IIb/IIIa .

לא סוכרתיים וחולי סוכרת סוג 2 שאינה תלויה באינסולין קיבלו טיפול דומה.

לאחר התאמות למשתנים קליניים שונים, נמצא שמטופלים סוכרתיים התלויים באינסולין טופלו פחות באופן מובהק סטטיסטי בצינתור לב או PCI במהלך 24 השעות הראשונות לאירוע.

בנוסף, ביצוע של ניתוח מעקפים, CABG , בוצע ביחס של 1.35 בחולי סוכרת (משני הסוגים) בהשוואה ללא סוכרתיים. שיעור התמותה בבית החולים היה 6.8% בחולי סוכרת תלויי אינסולין, 5.4% בחולי סוכרת סוג 2 ללא תלות באינסולין, ו-4.4% בלא סוכרתיים.

החוקרים מציעים לחדד את ההנחיות הקשורות בטיפול בחולי סוכרת במצב של ACS , תוך הדגשה שלמרות הסיכון הגבוה יותר לתמותה של חולים אלה, רופאים נענו פחות לבצע הנחיות אלה, בעיקר בחולי סוכרת תלויי אינסולין.

לדיווח במדסקייפ

Diabetes Care 2006;29:9-14.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן