פלואוקסטין יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ (Stroke)

לפי מחקר חדש, ה- SSRI פלואוקסטין (PROZAC) יעיל בטיפול בהפרעות נפשיות מסויימות, במטופלים שעברו שבץ במוח.

בראיון לרויטרס מספר אחד החוקרים, כי הטיפול בפלואוקסטין שיפר את חוסר השליטה הרגשי ואת הנטייה לכעס, אך לא את הדיכאון. לפי החוקר, רוב המחקרים שעסקו בטיפול בנוגדי דיכאון למטופלים אחרי שבץ, התרכזו בטיפול בדיכאון עצמו. לאחרונה הצטברו עדויות, לפיהן בקרב מטופלים אחרי שבץ, ישנה גם שכיחות רבה של חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס.

במחקר השתתפו 152 מטופלים אחרי שבץ, שסבלו מהבעיות הנבדקות במחקר. החוקרים ראיינו את המטופלים לגבי דיכאון, חוסר שליטה רגשי ונטייה לכעס, 14 חודשים בממוצע אחרי השבץ. דיכאון הוגדר לפי ה- DSM-IV, נטייה לכעס הוגדרה לפי מדד שפילברגר וחוסר שליטה רגשי הוגדר כנטייה לצחוק או לבכי שאינם במקומם. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול בפלואוקסטין במינון 20 מגיום או בפלצבו, למשך 3 חודשים.

החוקרם מדווחים, כי המטופלים בקבוצת הטיפול הראו שיפור מובהק בחוסר שליטה הרגשי ובנטייה לכעס. ההפחתה בנטייה לכעס נמשכה גם 3 חודשים אחרי תום הטיפול. בדיכאון שלאחר השבץ, לא נמצא הבדל בעקבות הטיפול. שיעור המטופלים ללא תופעות לוואי, עמד על 71.1% בקבוצת הטיפול ועל 82.9% בקבוצת הביקורת.

לפי החוקרים , תוצאות המחקר מראות כי יש לשים דגש על הזיהוי והטיפול בהפרעות נפשיות שונות לאחר שבץ. הפרעות אלה שכיחות ולעיתים ניתנות לטיפול.

Stroke. 2006;37:156-161

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן