מתן amiodarone יחד עם חסם ביתא מונע שוק ICD (ה-JAMA)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, מתן טיפול באמצעות amiodarone וחסם ביתא עשוי למנוע שוק כואב, המתרחש בחולים שלהם הוחדרו שתלי cardioverter defibrillators (או ICDs).

טיפול באמצעות ICD הינו טיפול מציל חיים באנשים המצויים בסיכון ללקות בדום לב, אך השוק איננו נעים. אחד החוקרים, ד”ר Connolly, מסביר כי התחושה דמויה לבעיטה בחזה החולים.

הוא מציין כי למרות התכונות נוגדות הטכיקרדיה של ה-ICDs, שיכולות למנוע את השוק, עדיין מתרחשים מקרים שבהם הוא מתרחש, וחולים אלה מטופלים לרוב גם באמצעות חסמי ביתא.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את התרחשותם של מקרי שוק ICD בקרב 412 חולים שחולקו באקראי לקבלת amiodarone עם חסם ביתא (metoprolol, carvedilol או bisoprolol), לקבלת sotalol בלבד, או לקבלת חסם ביתא בלבד, במהלך שנה. בכל החולים נמצא ICD בעל פעילות נוגדת טכיקרדיה.

ד”ר Connolly מסביר כי התרופות הללו משמשות להתוויות אלה, אך מעולם לא נחקר השימוש המערכתי בהן באופן מעמיק.

הטיפול ב-amiodarone עם חסם ביתא, ובמידה פחותה גם הטיפול באמצעות sotalol, הפחיתו את הסיכון להתרחשות שוק, ביחס למתן חסם ביתא בלבד.

השיעורים השנתיים המצטברים של חולים שחוו שוק ICD במתן טיפולים אלה עומדים על ערכים של 10.3%, 24.3%, ו-38.5%, בהתאמה. שיעור מקרי השוק שהוגדרו inappropriate עמדו על ערכים של 3.3%, 9.4%, ו-15.4%, בהתאמה.

מתן amiodarone עם חסם ביתא עשוי להפחית את הסיכון לשוק בשיעורים של 73% ו-57%, בהשוואה למתן חסמי ביתא בלבד או מתן sotalol, בהתאמה (ערך p < 0.05 בשני המקרים). הבדל נמצא גם לטובת מתן sotalol על-פני מתן חסמי ביתא בלבד, ומתן חסמי ביתא בלבד לא העלה יתרון מובהק סטטיסטית.

תופעות לוואי במערכת הנשימה ובבלוטת התריס, כמו גם ברדיקרדיה סימפטומטית, היו שכיחים יותר במתן amiodarone יחד עם חסם ביתא, בהשוואה למתן הטיפולים האחרים. שיעורי הפסקת הטיפולים בתרופות נעו בין 5.3% במתן חסמי ביתא בלבד ל-18.2% במתן amiodarone ול-23.5% במתן sotalol.

ד”ר Connolly מסביר כי הממצאים תומכים בשימוש ב-amiodarone יחד עם חסם ביתא למניעת שוק בחולים בעלי ICD. אולם, הוא מדגיש כי בכל החולים במחקר הנוכחי הוחלט להשתמש ב-ICD כמניעה שניונית של הפרעות קצב חדריות; ולכן לא ברור האם הממצאים תקפים גם עבור חולים בהם ה-ICD משמש כמניעה ראשונית.

במאמר מערכת מצורף, נכתב כי רוב החולים בעלי ה-ICD מטופלים באמצעות חסמי ביתא בלבד ואינם חווים שוק, ולכן ניתן להמנע משימוש בתרופות נוגדות הפרעות קצב בחולים אלה. הוא מסביר כי לתרופות אלה תופעות לוואי נוספות ומציין כי ההחלטה להוסיף amiodarone או sotalol צריכה להתבסס על בסיס אינדיווידואלי בחולים.

לידיעה במדסקייפ

JAMA 2006;295:165-171,211-213.

הערת מערכת: מעניין לציין שמחקר שפורסם ב-NEJM לפני כשנה (מחקר ה-SCD-HeFT ) עליו דיווחנו כאן מצא כי לאמיודורון לא הייתה כל השפעה בהשוואה לפלציבו מבחינת שיעורי תמותה. אמנם מדובר בקבוצת חולים שונה (במחקר ב-NEJM המשתתפים היו עם אי ספיקת לב בדרגות שונות), וגם נקודת הקצה שנבדקה במחקר זה היא שונה, אך עדיין הפוטנטיות של אמיודרון עם חוסמי הביתא בהפחתת הצורך בשוקים בהחלט “מפתיעה” לטובה. קישור לידיעה
<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן