אמש, החל מה- 10/1/2006, מוצג הדו”ח לציבור הבוחן את מדדי האיכות ברפואה  באתר האינטרנט של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בכתובת   www.israelhpr.org.il   – כניסה ישירה לדו”ח המלא עצמו – בקישור זה

להלן המגמות העיקריות: 

נצפה שיפור במצבה של רפואת הקהילה בישראל לעומת השנים הקודמות, והוא מוערך כיום כטוב מאוד גם ביחס למקובל בעולם המערבי כך עולה מהדו”ח לציבור לשנים 2002-2004 של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל.

הנתונים נאספו מ-4 קופות החולים בישראל והם נתוני אמת המספקים תמונה מלאה ולא מדגמית של הפרמטרים שנבדקו בעבודה זו.

מנהלי תוכנית המדדים מציינים כי לעצם המדידה ניכר תפקיד מדרבן בשיפור המדדים, שכן כל ארבע קופות החולים השקיעו מאמצים ניכרים בתחומים השונים שנבדקו, והם: טיפול מנע תרופתי לחולי אסתמה, בדיקות ממוגרפיה לגילוי סרטן שד, חיסון נגד שפעת במבוגרים, טיפול כולל בסוכרת, ומניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם.

את הדו”ח מכין צוות התוכנית מאוניברסיטת בן גוריון, הכולל את פרופ’ אבי פורת מהפקולטה למדעי הבריאות, פרופ’ גדי רבינוביץ’ וענת רסקין-סגל מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול. 

ברוב המדדים שנבדקו נמצאה שיוויוניות בטיפול הרפואי, ללא תלות ברמה סוציו-אקונומית של המבוטחים. עם זאת, במספר מדדים נמצאו פערים לרעת המבוטחים ברמות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר. פער זה נמצא בשיעור חיסוני השפעת (42% לעומת 52% בשאר האוכלוסיה); בבדיקות הממוגרפיה (45% לעומת 55% בשאר האוכלוסיה); שכיחות האסתמה היא כפולה בקרב אוכלוסיה ענייה; שעורי רכישת תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים) נמוכה באופן משמעותי בקרב אוכלוסיה זו לעומת השאר, ולכן אין הגעה ליעד האיזון בכולסטרול בקרב קבוצה זו.

מהי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל?

התוכנית החלה כיוזמה מחקרית של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף ארבע קופות החולים, בתמיכת ההסתדרות הרפואית ובחסות המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושירותי הבריאות בישראל. בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על פעילות זו כתוכנית לאומית, קבועה וממוסדת. מטרותיה של התוכנית הלאומית הן לשפר את איכות שירותי רפואת הקהילה בישראל, ולספק מידע לציבור ולקובעי המדיניות בנושא איכות שירותי הבריאות. הנתונים בדו”ח נמסרו ע”י קופות החולים ביוזמתן, והם מתבססים על נתוני כלל אוכלוסיית המבוטחים בקופות החולים בישראל. מבדק חיצוני ובלתי תלוי בודק את טיב מקורות המידע ואת תהליכי ההפקה של המדדים בקופות ובמנהלת התוכנית.

על המדדים

מדד איכות ברפואה מבטא באופן כמותי היבט מסויים של בריאות באוכלוסיה מוגדרת ובנקודת זמן מסויימת. כל מדדי הדו”ח מוגדרים כמדדי יחס, כלומר אחוז האנשים מתוך קבוצה מוגדרת שמתקיים לגביהם תנאי מסויים. בבחירת המדדים התחשבו מחברי הדו”ח במספר גורמים חומרת המחלה ושכיחותה, הידע הרפואי העדכני וכן היכולת להפיק את המדד ממערכות המידע הקיימות. אופן חישוב המדד נקבע על בסיס מדדים מקובלים בעולם, בעיקר מערכת מדדי HEDIS האמריקנית ומערכת NHS הבריטית.

המדדים בדו”ח מתייחסים לתחום איכות הטיפול הרפואי. מספר סוגי מדדי ביצוע:

–          מדדי תחלואה שיעור התחלואה מסוג מוגדר באוכלוסיה.

–          מדדי מניעה מידת ביצוע פעולות שהוכחו כיעילות למניעת מחלה או לאיתורה בשלב מוקדם.

–         מדדי טיפול מומלץ מידת ביצוע פעולות התואמות את ההנחיות הרפואיות המוסכמות.

–          מדדי תוצאות טיפול מידת ההשגה של יעדי תוצאות טיפול, כגון ערכי איזון נבחרים.

–          מדדי תיעוד מידת התיעוד של מידע חיוני או של פעולה מומלצת.

הערת המערכת:  ראשית, אנו רוצים להפנות אתכם להרצאה (לה ניתן להאזין ולצפות)  שנשא ד”ר יוסי רוזנבלום, מנהל המידע הרפואי בקופ”ח מאוחדת,  בכנס מדדי איכות שנערך ע”י המי”ל לאחרונה, בה הציג מימצאים ומגמות של מדדי איכות, הרצאה שלדעתנו עשוייה לתרום רבות למתעניינים בנושא.

באשר לדיווח עצמו, אין ספק שמדובר במפעל חשוב ביותר שיש לו השפעה של ממש על קידום הרפואה בישראל, ויש לברך גם על מגמת השיפור במדדים. נראה לנו שכדי להגביר את האפקטיביות וההשפעה יש מקום להצגת מדדי האיכות גם בפילוח של קופות חולים, דבר שיגביר את התחרות הבריאה והמוטיבציה להשיג ציונים גבוהים במדדי האיכות בכל הקופות. היכולת לנתח נתונים של קופות גם בחתך סוציואקונומי וגיל יאפשר השוואה הוגנת, וגם מעקב אחר התקדמות ע”פ זמן של איכות הטיפול באוכלוסיות בעייתיות יותר (מבוגרים, מעמד סוציואקונומי נמוך) בכל אחת מהקופות.

במקביל, יש מקום לשקול גם הוספת סקירת מדדים נוספים חשובים ברפואת הקהילה, בהיותם שכיחים ובעלי חשיבות, כמו עמידה ביעדי לחץ דם, משקל/היקף מתניים, עישון, ואיבחון וטיפול בדכאון.