המשך שיפור בתגובות הנוירולוגיות והתפקודיות של שרון אך עדיין אין ודאות לגבי יכולת תפקוד. הנהלת הדסה תוקפת גם את הביקורת מצד ”הארץ” על אי איבחון מצב העמילואיד האנגיופתי במהלך האישפוז הראשון

ע”פ דיווח לתקשורת היום ב-18:00 מאת מנכ”ל הדסה, פרופ’ מור יוסף, המדדים השונים הנבדקים באופן רציף אצל ראש הממשלה שרון תקינים. מבחינת התפקוד המוחי, קיימת התקדמות קלה:  נצפו תנועות רחבות יותר בצד ימין בהשוואה לאלה של אתמול, ונצפתה גם תנועה קלה בידו השמאלית כתגובה לגירוי.

תכנית הטיפול היא להמשיך הפחתה של מינון תרופות ההרדמה ובמקביל לבצע את הבדיקות הנוירולוגיות.

ד”ר יורם וייס, מנהל מח’ הרדמה וטיפול נמרץ אשר היה שותף לצוות המטפל של רה”מ שרון מאז הגיעו השתתף גם הוא לראשונה בעדכון לתקשורת. המסר המרכזי שלו הוא שיש עדיין להמתין בסבלנות, והבשורה המשמעותית אולי היא שלא נשקפת סכנת חיים מיידית לשרון. לא ניתן לדבריו עדיין להתייחס למצב הקוגנטיבי שכן לא הסתיים שלב הפינוי של התרופות המרדימות בדמו של שרון.

כמו כן דווח על שיפור בכושר הנשימה העצמוני של שרון: אמנם עדיין מונשם בעזרת מכונת הנשמה, אך הוא זה שמפעיל את המכונה למעשה.

בפתח דבריו של פרופ’ מור יוסף היום ב-18:00 הוא דחה את הביקורת הנמתחת על הטיפול ברה”מ, כשהוא מתייחס בעיקר לדיווח של “הארץ” היום (לפיו נטען כי ע”פ “מקור פנימי מוסמך” מהדסה, שרק במהלך האישפוז הנוכחי של שרון נמצא שלמעשה סבל מ”עמילואיד אנגיופתי”, אבחנה ש”פוספסה” באישפוז הראשון, ואשר גרמה, ע”פ הכתבה לטיפול הלא נכון בקלקסן אשר היווה את הסיבה לשטף הדם), אשר לטענתו הוא דווח לא נכון.

בראיון לרפי רשף בערוץ 10 התייחס גם המשנה למנכ”ל הדסה, ד”ר יאיר בירנבאום לביקורת “בהארץ” אותה הגדיר כ”זדונית”.  גם הוא וגם פרופ’ מור יוסף העבירו את המסר כי ניתן יהיה לבצע בעתיד עוד מספיק תחקירים ודיונים בשאלת האיבחון והטיפול, אך כעת הצוות חייב להיות ממוקד במשימת הטיפול ולא בהתגוננות מול ביקורת והאשמות.

מההתיחסות של הנהלת הדסה  לטענות “הארץ” עדיין לא היה ברור לגמרי אם הטענה שרה”מ סבל מאמילואיד אנגיופתי (שגרם לפי הטענה  לשבץ הראשוני) אינה נכונה, או שהטענה שאינדיקציה זו לא אובחנה במהלך הבדיקות שעבר במהלך אישפוזו הראשון אינה נכונה…

בכתבה נוספת בהארץ , משעות אחה”צ, המתייחסת לתגובת הנהלת הדסה,  נטען כי פרופ’ מור יוסף אינו מכחיש את עצם האבחנה, אלא טוען שהאבחנה לכך נעשתה עוד במהלך האישפוז הראשון של רה”מ.

מכל מקום, מידע על הפרעה זו ניתן לעיין כאן, במדריק Merck : בחלק 14 (הפרעות נוירולוגיות) בפרק 174 (מחלות מוח וכלי דם במוח). ע”פ ההסבר, עמילואיד אנגיופתי עלול אכן לגרום לדימום קוטבי במוח. במקרה כזה, הטיפול בתרופות נוגדות קרישה או נוגדות צימות טסיות אכן מהווה התווית נגד. אם אכן צודק “הארץ” שהאבחנה הזו נעשתה במהלך הבדיקות שנערכו בעת האישפוז הראשון, מתעוררת אכן שאלה הנוגעת לטיפול בנוגדי הקרישה. מצד שני, ההסברים שניתנו לאחר האישפוז הראשון, וכן גם בעת מסיבת העיתונאים שבה “נחשף” תיקו הרפואי של שרון , התייחסו לפגם המולד שלפי הערכת רופאין גרמה לשבץ, ולכן גם הצורך בצינתור המתוכנן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן