הזלפת אינסולין – פוטסיום (GIC) לוריד מקטין את שיעור הסיבוכים הקשורים לאנגיופלסטיה (Am J Cardiol)

התחלת מתן אינפוזיה של גלוקוז, פוטסיום (אשלגן) ואינסולין יום לפני ביצוע אנגיופלסטיה (PCI) ולאחריה, מצמצם את הנזק המיקרווסקולרי שמלווה את הפרוצדורה. כך מגלה מחקר חדש מטורקיה אשר פורסם בדצמבר האחרון בעיתון “American Journal of Cardiology“.

החוקרים בדקו  53 חולים לא סכרתיים, אשר עברו אירוע איסכמי לבבי ללא עליות ST באקג. לחולים נקבעה אנגיופלסטיה אלקטיבית שמהלכה יוכנס סטנט לתוך העורקים הכליליים החסומים או המוצרים. החולים נבחרו באקראיות לקבלת אינפוזיה שכוללת אינסולין –  פוטסיום במהלך הפרוצדורה.

מינוני האינפוזיה כללו: 30% דקסטרוז, U 300 יח’ אינסולין ו- mEq 60 פוטסיום כלוריד בקצב של ml/kg 1.5 לשעה. מתן האינפוזיה החל 24 שעות לפני הפרוצדורה ונמשך כשעה לאחר סיומה.

תוצאות המחקר הראו, כי רמות הטרופנין I ירדו באופן משמעותי במשך 12-24 השעות לאחר אנגיופלסטיה בחולים שקיבלו את האינפוזיה, לעומת החולים בקבוצת הביקורת שקיבלו עירוי סיליין רגיל. זאת ההוכחה, טוענים החוקרים שמתן האינפוזיה גורם שיהיה פחות נזק מיקרוסקולרי שמיוחס לפרוצדורה.

הפתופיזיולוגיה של עליית טרופנין I לאחר אנגיופלסטיה מוסברת כך:  נותרים קרישי דם ופיברין קטנים על משטח הסטנט ואז הנזק מינורי לתאי נגרם ע”י שליחת תסחיפים המורכבים מקרישים לורידים רחיקניים.

לסיכום, נזק מיקרווסקולרי נגרם ע”י מיקרו תסחיפים שגורמים למיקרואוטמים בזמן אנגיופלסטיה. המיקרואוטמים שנוצרים מהווים גורם חשוב להתפתחות אירוע איסכמי לבבי לאחר אנגיופלסטיה, החוקרים מקווים שמתן גלוקוז – פוטסיום  סביב הפרוצדורה יוכל להקטין את שיעור הסיבוך הנ”ל כמו שהראה המרקר, טרופנין I, בקבוצת המחקר.

Am J Cardiol 2005;96:1517-1520.

קישור לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן